פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

על"ע 3176/99 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ. מתיתיהו פיכמן, עו"ד

ניתן ביום

בקצרה

אתיקה מקצועית · דחיית דיון בבית הדין המשמעתי לעורכי דיןערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי לעורכי דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי בית הדין המשמעתי המחוזי לא עשה שימוש נכון בשיקול דעתו כשסירב לדחות את הדיון, לאחר שעד חיוני של המתלונן לא התייצב עקב נסיבות שנוצרו ברגע האחרון. פסקי הדין של הערכאות הקודמות בוטלו והעניין הוחזר לבית הדין המחוזי לדיון לגופו של עניין.

העובדות

לישיבת בית הדין המשמעתי המחוזי לא התייצב עד חיוני מטעם המערער, שהוא המתלונן, אשר שלח הודעה זמן קצר לפני הדיון לפיה נבצר ממנו להופיע עקב טיפול בנזקי שרפה במפעל. בקשת המערער לדחיית הדיון נדחתה והמשיב זוכה, והערעור לבית הדין הארצי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שגה בית הדין המשמעתי המחוזי כשדחה את בקשת המערער לדחיית דיון לאחר שהעד החיוני לא התייצב?

הלכות

  1. 1

    לערכאה הדיונית שיקול דעת לדחות דיון למועד אחר, אך כאשר הסיבה לדחייה לא נעוצה בקובל ועילתה נוצרה ברגע האחרון, יש להתערב בהחלטה שלא עשתה שימוש נכון בשיקול דעתה

    ״לא כן המקרה שלפנינו: הסיבה לדחיה לא היתה נעוצה בקובל ועילת הדחיה נוצרה ברגע האחרון בנסיבות שלא ניתן היה לתקן את המצב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיקול דעת
  • עד חיוני
  • בית הדין המשמעתי
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

על"ע

3176/99

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט מ' חשין

כבוד

השופט י' טירקל

המערער

:

הועד

המחוזי של לשכת עורכי הדין

נגד

המשיב

:

עו"ד

מתיתיהו פיכמן

ערעור על פסק דינו של בית

הדין המשמעתי

הארצי

של עורכי הדין בישראל מיום 15.3.99

בבד"א

39/97 שניתן על די כבוד אב"ד עו"ד

ש'

אליה, חב"ד עו"ד ש' טמיר, עו"ד ע' מימון

תאריך הישיבה:

ה' אדר תשס"א

(28.2.2001)

בשם

המערער

:

עו"ד עמוס ויצמן

בשם

המשיב

:

עו"ד זוהר פאר (חייט)

החלטה

אנו סבורים שהדיבור "קבלת פסק הדין"

בסעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- משמעותו קבלת "העתק" של

פסק הדין ולא מועד השימוע (בין אם השימוע היה לאחר חתימה על פסק הדין ובין לפני

כן). ראיה נוספת לכך הוא האמור בתקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט (סדרי הדין בערעור

לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ"ט1988- שבה נאמר:

"2(ב)

הערעור יוגש תוך 30 ימים מיום שקיבל המערער את ההחלטה או את פסק הדין נושא

הערעור".

אות הוא שלא מועד השימוע הוא הקובע לענין

תחילת מועד הערעור אלא "קבלת" עותק פסק הדין.

לאור האמור לעיל יש לדחות את טענתו הטרומית של

המשיב, שכן הערעור הוגש במועדו.

ניתנה היום, ה' אדר תשס"א (28.2.2001).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט

פסק-דין

1.ערעור זה בדין יסודו.

2.לישיבת בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 10.4.97 לא התייצב עד חיוני מטעם המערער, שהוא המתלונן, הוא שלח לקובל (אך לא לבית המשפט) הודעה שהגיעה אליו זמן קצר לפני הדיון בה נאמר כי נבצר ממנו להופיע כי הוזמן לטפל בדחיפות בנזקי שרפה שאירעה במפעל של התעשיה האוירית. המערער עתר לדחייתה דיון אך בקשתו נדחתה והמשיב זוכה. הערעור שהוגש לבית הדין המשמעתי הארצי נדחה ומכאן הערעור שלפנינו.

3.אכן ניתן שיקול דעת לערכאה הדיונית אם לדחות דיון שלפניה למועד אחר אם לאו וקיימות נסיבות שאי אפשר היה לבוא עליה בטרוניה לו סרבה לדחיה; לא כן המקרה שלפנינו: הסיבה לדחיה לא היתה נעוצה בקובל ועילת הדחיה נוצרה ברגע האחרון בנסיבות שלא ניתן היה לתקן את המצב. העד היה עד חיוני ולא היה כל יסוד לסברה שהעד לא יופיע בישיבה נדחית; יתירה מזו: המשיב עצמו נמנע כמה פעמים מלהופיע לישיבות בית הדין. בנסיבות אלה - נראה לנו שהערכאות שקדמו לנו לא עשו שימוש נכון בשיקול דעתן ויש להתערב בהחלטותיהן, הגם שהקובל לא בקש באותו מעמד צו הבאה.

הערעור מתקבל איפוא, פסקי הדין של הערכאות שקדמו לנו מתבטלים והענין מוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי על מנת שידון בקבילה לגופו של ענין.

ניתן היום, ה' אדר תשס"א (28.2.2001).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99031760.

B02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"פ 1648/03עו"ד רוני גורסקי נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדיןפסק-דין
  • על"ע 8967/02הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ. רוני גורסקי עו"דהחלטה

הלכות

  1. 1לערכאה הדיונית שיקול דעת לדחות דיון למועד אחר, אך כאשר הסיבה לדחייה לא נעוצה בקובל ועילתה נוצרה ברגע האחרון, יש להתערב בהחלטה שלא עשתה שימוש נכון בשיקול דעתה