פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8971/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
עו"ד תאופיק ביאדסה
נ ג ד
המשיבים:
1. עיזבון המנוח חמדאן בן חג' אחמד בן פארס
אבו מוך ז"ל
2. עבון המנוח פריד מוחמד חמדאן חג'
אחמד ז"ל
3. עיסאם פריד חג' אחמד
4. חמדאן פריד חג' אחמד
5. חוסאם פריד חג' אחמד
6. האני פריד חג' אחמד
7. סאמר פריד חג' אחמד
8. עיזבון המנוחה רסמייה עלי סעד אבו
מוך
9. סנאא פארס חמדאן אלסאנע
10. סמירה מוחמד חמדאן יונס
11. עואטף מוחמד חמדאן בואקנה
12. סמיר מוחמד חמדאן חאג' אחמד
13. אשרף שריף ג'סאר
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.11.2017 בת"א 12650-09-15 שניתנה
על ידי כבוד השופטת ר' למלשטריך-לטר
בשם המבקש:
עו"ד סיף ותד
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' למלשטריך-לטר ) בת"א 12650-09-15 מיום 6.11.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להגיש שתי חווׂת דעת גרפולוגיות; ועל החלטה נוספת מאותו יום, בגדרה נקבע כי המבקש והמשיבים 13-12 (להלן: הנתבעים ) יתחילו בהעדת עדיהם, אף שאחת מראיות התביעה, המהווה 'תעודת חוץ', טרם הוכחה כדין.
2.
בסכסוך ירושה עסקינן: המשיבים 11-2 (להלן: התובעים ) טוענים כי המנוח אבו מוך (להלן: המנוח ), אשר הלך לעולמו בשנת 1944, הוריש את רכושו להם ולמשיב 12 (להלן: סמיר ). לטענת התובעים, זייפו הנתבעים צו ירושה שלפיו סמיר הוא יורשו הבלעדי של המנוח, רכשו באמצעותו 12,800 מניות השייכות לעזבון המנוח (להלן: המניות ), ומכרו אותן תמורת חמישה מיליון ₪. עוד טוענים התובעים כי המבקש, בא-כוחו של סמיר, הוא אשר פנה לסניף הבנק הערבי שבו התנהל חשבון מניות על-שם המנוח, והשתמש בצו הירושה המזויף לשם רכישת המניות. המבקש מצִדו מכחיש מכל וכל כי היה שותף לזיוף צו הירושה, או כי היה מודע לכך שהצו מזויף.
3.
ביום 29.3.2017 הגישו התובעים תצהיר מטעם עו"ד נעים פדל (להלן: נעים ), היועץ המשפטי של הבנק הערבי ברמאללה, שבו סיפר נעים כי בתחילת שנת 2006 בא המבקש למשרדו, וביקש לקבל מידע לגבי המניות שבחשבון המנוח. עוד טען נעים כי המבקש הציג לפניו בין היתר צו ירושה הקובע כי סמיר הוא יורשו של המנוח. נעים עיין בצו, צילמוֹ, והבהיר למבקש כי סניף הבנק ברמאללה אינו עוסק בענייני מניות, וכי עליו לפנות לשם כך אל המרכז להפקדת ניירות ערך בירדן. נוסף על כך טען נעים, כי ביום 11.11.2007 הגיע לידיו מכתב מאת המשיבים 5 ו-7, אשר ביקשו לברר האם נעשו אי-אילו דיספוזיציות במניות המנוח.
4.
ביום 1.4.2017 הגיש המבקש תצהיר מטעמו, ובו אישר את פגישתו עם נעים, אך הכחיש כי הציג במהלכה צו ירושה. לטענתו, המשיב 13 (להלן: אשרף ) פנה אליו בהצעה לרכוש את המניות עבור סמיר, שהוא אחד מיורשי המנוח, ולמכרן ברווח. לשם כך, העביר לו אשרף יפוי כוח מאת סמיר, והמבקש הניח לתומו כי מספר צו הירושה המצוין בייפוי הכוח משויך לצו הירושה החוקי. בפגישתם, לטענת המבקש, הודיע לו נעים כי הוא רשאי לרכוש את המניות, מילא בכתב ידו את הבקשה להנפקתן ולרכישתן (להלן: טופס הבקשה ), וצרף אליה את יפוי הכוח מסמיר.
5.
בעדותו ביום 19.9.2017 אמר נעים כי למקרא תצהיר המבקש, הוא בדק ומצא כי כתב היד שעל גבי טופס הבקשה הוא של מר ענתבאווי – אז סגן מנהל סניף הבנק ברמאללה. בדיון שהתקיים ביום 6.11.2017 אישר ענתבאווי כי הוא מילא את טופס הבקשה, וצרף אליו את צו הירושה שמסר לו המבקש.
6.
ביום 19.10.2017 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה להגיש שתי חוות דעת גרפולוגיות המוכיחות, לטענתו, כי נעים הוא אשר מילא את טופס הבקשה וכתב את המכתב המיוחס למשיבים 5 ו-7. בהחלטה שניתנה ביום 6.11.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה, וקבע כי סוגיית כתב היד שבטופס הבקשה ובמכתב "איננה עומדת בשרשרת ההכרעה של תיק זה, אשר באה לבחון אם נעשה מעשה תרמית, ועל ידי מי" . לפיכך נקבע, כי אין בחוות הדעת הגרפולוגיות כדי לסייע בהכרעה בתיק, כי אם "לסרבל ולהאריך שלא לצורך את ההליך" .
7.
ביני לביני, הגישו התובעים תצהירי עדות ראשית, שלהם צורף מסמך מאת המרכז לניירות ערך בעמאן. בהחלטה מיום 3.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי המסמך האמור הוא 'תעודת חוץ', הדורשת הוכחה בהתאם לאמור בסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. דא עקא, בדיון שהתקיים ביום 6.11.2017, ואשר נועד לשמיעת עדי הנתבעים, הודיעו התובעים כי לא עלה בידם להוכיח את אמיתות המסמך לפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כנדרש, שכן שגרירות ישראל בירדן נסגרה עד להודעה חדשה בעקבות משבר דיפלומטי. המבקש דרש אמנם כי התובעים יגישו את ראיותיהם כולן בטרם תשמענה עדויות הנתבעים, אך בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדקה לדחיית עדויות הנתבעים עד שתוכח תעודת החוץ. אי לכך, נקבע כי הנתבעים יתחילו בהשמעת עדויותיהם, מתוך הנחה כי תעודת החוץ תוכח בעתיד – עם פתיחתה המחודשת של השגרירות. ככל שלא יסתייע הדבר, יורשו הנתבעים להוסיף על עדויותיהם לפי הצורך.
8.
מכאן הבקשה שלפנַי, המוסבת כאמור כלפי שתי ההחלטות דלעיל. בכל הנוגע לדחיית הבקשה להגיש חוות דעת גרפולוגיות, טוען המבקש כי חוות הדעת תסייענה בהפרכת טענתו של נעים, שלפיה הוא לא מילא את טופס הבקשה, ובכך "'תקרוס' עדותו של העד, לחלוטין, גם לעניין מתן צו הירושה המזויף, אליו, על ידי המבקש" . עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר למעשה אישר לנתבעים ארכה בלתי-מוגבלת להוכחת תעודת החוץ. כמו כן, נטען כי אף אם תוכח תעודת החוץ, יהיה על בית המשפט המחוזי לזמן את האדם שהכין וערך אותה, לחקירה נגדית. לטענת המבקש אפוא, יש להורות על הוצאת תעודת החוץ מתיק בית המשפט המחוזי.
9.
למקרא בקשת רשות הערעור, ולאחר עיון בהחלטות בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת, מבלי להיזקק לתגובה מאת המשיבים. ראשית חכמה, יש לזכור כי עניין לנו בשתי החלטות דיוניות במובהק, אשר התערבות ערכאת הערעור בשכמותן תֵעשה במשורה, ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited , פסקה 23 (9.11.2015)). בנדון דידן, לא הבהיר המבקש מהי התועלת אשר תצמח מחוות הדעת הגרפולוגיות, למעט אפשרות ללימוד עקיף, שלא לומר ספקולטיבי, על מהימנותו של נעים. ודוק: גם אם ניווכח כי נעים אכן מילא את טופס הבקשה, הרי שאין זה ברור כיצד יהיה בכך כדי להפריך את הטענה כי המבקש הציג לפניו צו ירושה. לא מצאתי אפוא טעם מבורר להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בנדון. במה שנוגע להחלטתו של בית המשפט המחוזי לגבי מועד הוכחתה של תעודת החוץ, ולגבי העיתוי שבו תשמענה עדויות הנתבעים, הרי שזו החלטה "בעניין מועדים להגשת... מסמכים" ו "סדר הבאת עדויות" . החלטה זו נמנית על סוגי ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור כאמור בסעיפים 1(1) ו-1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.
הבקשה נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום,
ט"ו בטבת התשע"ח (2.1.2018).
ש ו פ ט