רע"א 8980/16 שלי רחל שולץ נ. הכונס הרשמי

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' פורג ) בפש"ר 36074-09-16 מיום 10.10.2016, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לבטל עיקול שהוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

2.המבקשת פתחה בהליכי פשיטת רגל ביום 14.9.2016. מספר ימים לאחר מכן ובטרם ניתן צו כינוס, ביום 29.9.2016, פנתה המבקשת לבית המשפט של פשיטת רגל בבקשה דחופה לביטול העיקול אשר הוטל על חשבון הבנק שלה במסגרת הליכי הוצאה לפועל. כונס הנכסים הרשמי הגיב לבקשה, כשלדעתו, בטרם יזקק לה בית המשפט לגופה, על המבקשת למצות אפשרויותיה בבקשה מתאימה במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל על מנת לאפשר פניה להליכי פשיטת רגל.

3.בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת הכנ"ר, וקבע כי בטרם ניתן צו כינוס הוא אינו מוסמך להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל מבלעדי נימוקים מיוחדים, וזאת כמצוות סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; ראש ההוצאה לפועל הוא המוסמך ליתן סעד בעניין זה בשלב הביניים שבין הליכי הוצאה לפועל להליכי פשיטת רגל. משכך נדחתה בקשת המבקשת; בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה אף היא, בהחלטה מיום 6.11.2016.

4.המבקשת מבקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתה, סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל אינו רלבנטי, משום שהוא עוסק בהשהיית ההליכים ולא בביטולם, ובענייננו מבוקש לבטל את העיקול. מאותו טעם גם סעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל אינו רלבנטי, שכן גם הוא עוסק בעיכוב הליכים בלבד.

5.דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובה מאת הכנ"ר. ראשית, על פני הדברים מוגשת בקשה זו באיחור, מפני שההחלטה הראשונה ניתנה למעלה משלושים יום לפני הגשת הבקשה דנא, מבלי שהמבקשת נתנה טעם להצדיק הארכת מועד. עצם העובדה שהוגשה בקשה לעיון חוזר, שלגביה נקבע כי אין עילה בדין לעיון מחדש בהחלטה, אין בכוחה להאריך באופן אוטומטי את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה. אולם, גם אם אניח לטובת המבקשת כי לא נפל פגם בעיתוי הגשת הבקשה, הרי שדינה להידחות לגופה.

6.במערכת היחסים שבין הליכי הוצאה לפועל והליכי פשיטת הרגל, מתן צו הכינוס משמש קו פרשת המים: "עם מתן צו הכינוס, מעוכבים הליכי ההוצאה לפועל והחייב עובר לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל" (רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד הכהן , פסקה 10 (25.10.2011) (להלן: עניין הכהן )). גם הגבלות שהוטלו על חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, דינן להיבטל עם מתן צו הכינוס (עניין הכהן , פסקאות 13-17).

7.כל עוד לא ניתן צו כינוס, הרי שההליכים שננקטו בהוצאה לפועל אינם מעוכבים באופן אוטומטי. לבית המשפט נתונה סמכות להורות על עיכוב הליכים משהוגשה בקשה לצו כינוס; אולם אם הבקשה הוגשה לבקשת החייב – וכך נעשה בעניין שלפנינו – ניתן להורות על עיכוב הליכים רק מנימוקים שיירשמו ובאופן מוגבל (ראו סעיפים 22(א) ו-22א לפקודת פשיטת הרגל). סמכות זו אינה עוסקת בהכרח בהליכי הוצאה לפועל, אולם הליכים אלו נכללים בגדרה (וראו גם רע"א 5500/16 עבאס נ' כונס הנכסים רשמי

(7.11.2016)). מאידך גיסא, מצויה גם סמכות מקבילה, לרשם ההוצאה לפועל, להורות על השהיית הליכים, כפי שמורה סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל: "הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל" . ככלל, כל עוד לא ניתן צו כינוס, דרך המלך היא לפנות לרשם ההוצאה לפועל, במיוחד כאשר מדובר בבקשה לצו כינוס שנעשית ביוזמת החייב, שאז נדרשים נימוקים מיוחדים לבית המשפט של פשיטת רגל כדי להורות על עיכוב ההליכים. בענייננו, כאמור, לא מצא בית המשפט המחוזי נימוקים כאלו, ועל כן דחה את הבקשה.

8.לבסוף: אין יסוד להבחנה שעורכת המבקשת בין ביטול הליך לבין עיכובו או השהייתו. שתי הוראות החוק הרלבנטיות, זו שבפקודת פשיטת הרגל וזו שבחוק ההוצאה לפועל, מנוסחות בלשון זמנית ומתייחסות לעיכוב או השהיית הליך ולא לביטולו. לפי הטיעון שבפי המבקשת, עולה כי לא קיימת כלל סמכות לפי חוק להורות על ביטול

העיקול; ולא היא. הלשון הזמנית שבה נוקט המחוקק מבטאת את ההנחה שככל שלבסוף לא ינתן צו כינוס, ישובו הליכי ההוצאה לפועל לקדמותם, וממילא יהיו הנושים רשאים לפעול לחידוש הגבלות שהוטלו על החייב (עניין הכהן , פסקה 16). אולם ברי שהסמכות להשהות הליך או לעכבו כוללת, בענייננו, גם את הסמכות להורות על ביטולו של עיקול, למצער באופן זמני. הדבר נכון הן ביחס לסעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, הן ביחס לסעיף 22(א) לפקודת פשיטת הרגל (וראו למשל: פש"ר (ת"א) 6595-10-16 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי

(9.10.2016); פש"ר (נצ') 36178-06-16 פרץ נ' כונס הנכסים הרשמי (27.7.2016); רע"א 6012/16 בבנקו נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (11.12.2016)).

9.לנוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.