רע"א 9007/99 יוסי סויסה נ. מדינת ישראל

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שורה ארוכה של עבירות: האישום הראשון עניינו בעבירות אלימות שעל פי הנטען ביצע העורר כלפי בת זוגו ובתו הקטינה, והוא מייחס לעורר עבירות של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, תקיפת קטין חסר ישע הגורמת חבלה של ממש, נסיון לחבלה חמורה, ואיומים. האישום השני הינו בגין עבירות אלימות ואיומים שהופנו כלפי שוטרי מרחב הירקון אשר עצרו את העורר וחקרו אותו, וכן בגין איומים שאיים העורר על בת זוגו ובתו בעת מעצרו וחקירתו בתחנת המשטרה

.

העורר נעצר ביום 29.9.99 ועם הגשת כתב האישום לבית משפט השלום בתל אביב - יפו, ביקשה המדינה להאריך את מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

שופטת בית משפט השלום (השופטת רביד) נענתה לבקשת המעצר בקובעה, כי מסוכנותו הרבה של העורר, הנלמדת הן מעברו הפלילי, והן מנסיבות האישום השני, שבו מיוחסים לו מעשי אלימות נגד שוטרים במהלך חקירתו, מקימה כנגדו עילת מעצר. השופטת הוסיפה וקבעה, כי בנסיבות העניין, לאור האיומים הקשים שהופנו כלפי המתלוננת, אין מקום לחלופת מעצר.

ביום 27.10.99 הוגש ערר על החלטתה של השופטת רביד לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, אשר נדחה על ידי השופט הרטל. על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

בא כוח העורר לא כפר בקיומה של עילת מעצר, אף כי העלה טענות ביחס לטיב הראיות לכאורה לביסוס האישום הראשון שבכתב האישום. את עיקר טענותיו מיקד בא כוח העורר בשאלת החלופה למעצר. לטענתו, אם יימצא העורר בבית הוריו בתנאי מעצר בית, תוך שייאסר עליו ליצור קשר עם אשתו, יהיה בכך כדי לגבור על מסוכנותו.

בא כוח המשיבה התנגד לחלופת המעצר, וטען כי התנהגותו האלימה של העורר כלפי בת זוגו ובתו, וכן התנהגותו כלפי השוטרים בתחנת המשטרה מעידות כי לא ניתן להסתפק לגביו בחלופת מעצר.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר החקירה, שוכנעתי כי דין הערר להידחות.

הסתירות לכאורה בגירסת המתלוננת, עליהן הצביע בא כוח העורר, אינן יורדות לשורש גירסת התביעה ואינן מכרסמות בתשתית הראייתית שביסוד האישום.

המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום הם חמורים ביותר. גירסת המתלוננת באישום הראשון, נתמכת בהודעות השוטרים שהגיעו לביתה מיד ובסמוך לאירועים שבעקבותיהם התלוננה. על פי הנטען בכתב האישום, העורר אף לא נרתע מלאיים על המתלוננת בנוכחות השוטרים בקראו לעברה כי "לא איכפת לו לשבת עוד פעם, כמה זמן שיהיה, וכאשר ישתחרר יגמור אותה וירצח אותה". כן הוסיף ואיים כי "עשית טעות של החיים שלך, אני אשתחרר בסוף בעוד חודש, בעוד שנה, אני אגמור אותך וירצח אותך, את תצטערי על זה".

מעשי האלימות והאיומים על המתלוננת בנוכחות אנשי המשטרה, מצביעים בבירור על מסוכנותו של העורר ובמיוחד על הסכנה הנשקפת ממנו למתלוננת.

לעורר הרשעות קודמות בעבירות סמים ובעבירות רכוש, התומכות אף הן במסקנה כי העורר הוא עבריין מסוכן. טענת בא כוחו כי התנהג באלימות עקב חסך בתחליפי סם, אינה מפחיתה מהחשש ששחרורו עלול לסכן את בת זוגו.

אשר על כן, הערר נדחה.