פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9010/09
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
תאופיק זנגריה
נ ג ד
המשיב:
באשרה חורי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בנצרת ב-בש"א 1834/09 (במסגרת ת"א 139/08) מיום
11.10.2009, שניתנה על ידי כב' השופטת
נ' מוניץ
בשם המבקש:
עו"ד אייל נון
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נ' מוניץ ), בה התקבלה בקשת המשיב לאפשר לו הבאת ראיות כדי להוכיח את טענתו בדבר רשלנות תורמת מצד המבקש.
2.
המבקש תבע את המשיב בתביעה אזרחית נגררת לפלילים, לאחר שהאחרון הורשע בכך שגרם לו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המשיב הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ). בקבלו את בקשת המשיב קבע בית המשפט המחוזי, כי הבאת ראיות להוכחת רשלנותו התורמת של המבקש אינה בגדר "הבאת ראיות לסתור" במשמעות המונח בסעיף 42ג לפקודת הראיות. על קביעה זו מלין המבקש בפניי.
3.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש מלין על כך שניתנה למשיב אפשרות להביא ראיות מטעמו, על מנת להוכיח קיומה של רשלנות תורמת. ראיות אלו טרם הובאו, וממילא טענות המשיב בדבר קיומה של רשלנות תורמת עדיין לא התבררו. הכרעתו של בית המשפט המחוזי בעניין עשויה לייתר את בקשת רשות הערעור, ולהפוך את הדיון בה לתיאורטי גרידא. על כן, על המבקש להמתין להכרעה הסופית בעניין, וככל שיהא בכך צורך – להגיש ערעור על פסק הדין בכללותו. כל טענותיו של המבקש שמורות לו, כמובן, לערעור, ואיני מחווה עליהן דעה.
4.
משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז בטבת התש"ע (13.1.2010).
ש ו פ ט ת