החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9014/99 שלמה צוברי נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

בנקאות · משיכת שיקים ללא הרשאה מחשבון בנק והשתק ומניעות כלפי הבנקבקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק-דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש תבע את הבנק על כיבוד שיקים שנמשכו מחשבונו על ידי בנו ללא הרשאה. הערכאות הקודמות קבעו כי המבקש ידע על המשיכות ואישר חלקן, ולכן נמנע מלטעון נגד הבנק מחמת רשלנות חמורה והשתק. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור, שחזרה על טענות שנדונו כבר ומכוונת לקביעות עובדתיות.

העובדות

המבקש תבע את הבנק לאחר שכיבד שיקים בסכומים גדולים שנמשכו מחשבונו על ידי בנו ללא הרשאתו. בית משפט השלום דחה את התביעה, והמחוזי דחה את הערעור. נקבע כי המבקש קיבל דפי חשבון, בדקם, היה מודע לפעילות ואישר מספר משיכות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המבקש נמנע מלטעון כי הבנק לא היה רשאי לכבד שיקים שנמשכו מחשבונו ללא הרשאתו, מחמת רשלנות חמורה והשתק ומניעות?
  2. 2.האם יש מקום לדון מחדש בקביעות עובדתיות ובקביעות מהימנות של הערכאות הקודמות בשלב הערעור לערכאה שלישית?

הלכות

  1. 1

    התנהגותו של הלקוח, שידע על משיכות השיקים ולא נקט פעולה, עולה כדי רשלנות חמורה ויוצרת השתק ומניעות כלפי הבנק שפעל לרעתו

    ״נקבע כי המבקש ידע על משיכות שיקים שבוצעו על ידי בנו מחשבונו והעדיף להעלים עין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת רשות ערעור שמעלה מחדש טענות שנדונו בשתי ערכאות אינה מעלה שאלה הראויה לבוא בשעריה של ערכאה שלישית

    ״הבקשה שלפנינו מעלה מחדש את הטענות שהועלו ונדונו בשתי ערכאות. אלה אינן מעלות שאלה הראויה לבוא בשעריו של ערעור לערכאה שלישית.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיקים
  • בנק
  • השתק ומניעות
  • רשלנות חמורה
  • דפי חשבון
  • ערכאה שלישית
  • קביעות עובדתיות
  • קביעות מהימנות
  • תום לב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

9014/99

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקש:

שלמה צוברי

נגד

המשיב

:

בנק

דיסקונט לישראל בע"מ

בקשת רשות

ערעור על פסק-דינו

של

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

9.11.99 בע"א 4283/98 שניתנה

על-ידי

כבוד השופטים: י' גרוס,

א'

קובו, ומ' רובינשטיין

החלטה

בית משפט השלום דחה את תביעת המבקש נגד הבנק שכיבד שיקים בסכומים גדולים שמשך בנו של המבקש, ללא הרשאת האב. ערעור על פסק-הדין נדחה, בהיותו מכוון כנגד קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות וכן לגופו של עניין. נקבע כי המבקש ידע על משיכות שיקים שבוצעו על ידי בנו מחשבונו והעדיף להעלים עין וכי קיבל דפי חשבון ובדקם והיה מודע לפעילות בחשבונו ואף אישר מספר משיכות. בית המשפט קבע כי התנהגותו של המבקש עולה כדי רשלנות חמורה ויוצרת השתק ומניעות כלפי הבנק ששינה מצבו לרעה וכי היה בהתנהגותו של המבקש משום הפרת חובתו לקיים את חיוביו וזכויותיו בדרך מקובלת ובתום לב.

הבקשה שלפנינו מעלה מחדש את הטענות שהועלו ונדונו בשתי ערכאות. אלה אינן מעלות שאלה הראויה לבוא בשעריו של ערעור לערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד בשבט תש"ס

(31.1.00).

ש

ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99090140.

J01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 4283/98

הלכות

  1. 1התנהגותו של הלקוח, שידע על משיכות השיקים ולא נקט פעולה, עולה כדי רשלנות חמורה ויוצרת השתק ומניעות כלפי הבנק שפעל לרעתו
  2. 2בקשת רשות ערעור שמעלה מחדש טענות שנדונו בשתי ערכאות אינה מעלה שאלה הראויה לבוא בשעריה של ערכאה שלישית