פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
902/08
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המבקש:
הרצל דר
נ ג ד
המשיבה:
חברת עמידר, מינהל מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתיק ע"א
3065-08-07 שניתן ביוםן 19.12.07 על ידי כבוד השופטים אילן ש' שילה, א' שטמר ומ'
נד"ב
בשם המבקש:
עו"ד שאול עמרם
החלטה
1.
אמו המנוחה של המבקש שכרה דירה של הדיור הציבורי מהמשיבה, כפתרון שנמצא למצוקת הדיור של משפחתה. שנתיים לאחר פטירתה התברר למשיבה כי המבקש (שאיננו השוכר) מחזיק בדירה, ובעקבות כך הגישה תביעה לבית משפט השלום בראשל"צ לפינויו מהדירה ולתשלום שכר ראוי לתקופה שהחזיק בה שלא ברשות.
בכתב ההגנה טען המבקש, כי הוא זכאי להחזיק בדירה מכוח חוזה השכירות שנערך בין המשיבה לבין אמו המנוחה. לחלופין, נטען על ידו כי זכותו להחזיק בדירה הינה כ"דייר ממשיך", לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998.
בפסק הדין דחה בית משלום השלום (כב' השופט א' אורנשטיין) את טענות המבקש, וקבע כי אין הוא נמנה על שוכרי הדירה שבהסכם השכירות וכי לא מתמלאים בו התנאים הנדרשים ל"דייר ממשיך" על פי חוק הדיור הציבורי. לאור זאת פסק בית המשפט על פינוי המבקש מהדירה וחייבו בתשלום דמי שימוש ראויים למשיבה בגין תקופת החזקתו, שלא ברשות, בדירה.
המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט במחוז המרכז, וביום 19.12.07 נדחה הערעור.
עתה עותר המבקש לרשות לערער לבית משפט זה על פסק דינה של ערכאת הערעור.
2.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה, החלטתי לדון בה ולדחותה מבלי לבקש תגובת המשיבה.
פסק דינו המפורט והמנומק כדבעי של בית משפט השלום מבוסס על ממצאי העובדה שקבע ומהם נגזרו והתבקשו מסקנותיו. ערכאת הערעור לא מצאה מקום לשנות מממצאי העובדה שנקבעו בערכאה הדיונית והמסקנות המתבקשות מהן. נימוקי הבקשה שבפני מתמקדים כולם בהשגות כאלה ואחרות שמשיג המבקש על ממצאי העובדה שנקבעו בערכאה הדיונית, ובאלה בלבד.
ב"כ המבקש טוען, כי בית משפט השלום לא ייחס המשקל הראוי לראיות שיכולות היו להדרש לטובתו ולא איזן כראוי את נטלי הראיות ואת סדר הטלתם.
טענות אלה, גם אם היינו מניחים כי יש בהן או בחלקן ממש, אין בהן להצדיק מתן רשות לערעור שני בבית משפט זה בגלגול שלישי של ההליכים.
הלכה משכבר היא, כי לא תינתן רשות ערעור שכזו אלא במשורה ורק באותם המקרים המיוחדים בהם מעוררת הבקשה סוגיה עקרונית או חדשנית שהשלכותיה רוחביות וחורגות מד' אמותיו של הסכסוך הפרטני שבין הצדדים לבקשה (ראו רע"א 385/93 בית נח, בית החלמה מזור בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(3) 221; רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור , פ"ד לו(3) 123).
הבקשה שבפני אינה מעלה על פני הדברים שאלות או סוגיות שכאלה, ועל כן אין היא מצדיקה מתן הרשות לערעור.
לאור זאת – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באדר ב' התשס"ח
(27.3.2008).
ש
ו פ ט