רע"א 9042/09 מולי אלול נ. ברקה צויר

1.

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל), במסגרתה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופטת מ' וולפסון).

2.

המשיב, יליד 1928, נפגע, לטענתו, בתאונת דרכים כהולך רגל. הוא הגיש כנגד המבקשים לבית משפט השלום בבאר שבע תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 בגין נזקיו הנטענים כתוצאה מהתאונה. בבקשה שצירף לכתב תביעתו, עתר המשיב למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה.

המבקשים מצידם הסכימו למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ובלבד שהמומחה יתייחס בחוות דעתו לקשר הסיבתי בין מצבו של המשיב עובר לתאונה לבין נכותו האורטופדית שאינה קשורה לתאונה. עם זאת, התנגדו המבקשים למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, מן הטעם שהמשיב לא הביא, לטענתם, ראשית ראיה המצדיקה את המינוי האמור. בנוסף, עתרו המבקשים למינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה לבדיקת המשיב ולקביעת נכותו שלא כתוצאה מהתאונה, לרבות התייחסות לתוחלת חייו של המשיב בגין מחלת הלב ממנה סבל שנים קודם לתאונה.

3.

בית המשפט השלום קבע, בהחלטה ובהחלטת הבהרה שנתן בעקבותיה, כי ימונה מומחה בתחום האורטופדי, שיתייחס גם למצב הרפואי הקודם בתחום הקרדיולוגי. באשר למינוי הפסיכיאטר קבע בית המשפט כי בנסיבות התאונה, שבגינה נקטעה רגלו של המשיב, נמצא ביסוס מספק למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה. המשיב הגיש את תגובתו לבקשה וכן ביקש לצרף לכתב התגובה מסמך רפואי, שממנו נובע, לטענתו, כי יש צורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המבקשים התנגדו לבקשת הצירוף.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט השלום. בעניין אי מינוי המומחה בתחום הקרדיולוגיה והקביעה כי המומחה בתחום האורטופדיה יתייחס למצבו הקרדיולוגי של המשיב עובר לתאונה, קבע בית המשפט בהחלטתו כי הגם שבית משפט השלום לא נעתר לבקשת המבקשים, והורה למומחה בתחום האורטופדיה להתייחס למצבו הקליני של המשיב עובר לתאונה, הרי ש"דרך זו אינה סוגרת את הדלת אלא מאפשרת למומחה רפואי, אם כי בתחום אחר, להביע דעתו בדבר הנחיצות של מינוי מומחה רפואי בתחום נוסף".

בעניין מינוי המומחה בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי אמנם מינוי המומחה על ידי בית משפט השלום נתבסס יותר על ניסיון החיים מאשר על תיעוד רפואי, ואולם המשיב הגיש בקשה (אליה התנגדו, כאמור, המבקשים) לצרף מסמך בגדרו אובחן כסובל מ- P.T.S.T : "לנוכח החלטת בית משפט בדבר מינוי מומחה וכי המשיב נבדק על ידי הרופא אשר ציין את האבחנה האמורה, לא מצאתי, מטעמים מעשיים, להתערב בהחלטת בית משפט קמא, חרף הסתייגותי מנימוקיו בדבר מינוי המומחה".

אשר להחלטת בית משפט השלום שלא להורות למומחה בתחום האורטופדי להתייחס לנכות האורטופדית שאינה קשורה לתאונה, קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן יהיה להמתין לקבלת חוות דעתו של המומחה ולהמשיך ההליכים בתביעה כדי להבהיר את אשר זקוק להבהרה.

5.

המבקשים אינם משלימים עם החלטת בית המשפט המחוזי ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני. המבקשים טוענים כי משהוצגה ראשית ראיה לנכות בתחום הקרדיולוגי, היה מקום למנות מומחה בתחום זה. לשיטתם, אין להבין מהחלטת בית משפט השלום כי המומחה בתחום האורטופדיה יחווה דעתו בדבר הנחיצות של מינוי מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, אלא מומחה זה נתבקש להתייחס למצב הרפואי הקרדיולוגי של המשיב. מאחר שתחומי האורטופדיה והקרדיולוגיה אינם תחומים בעלי השקה, סבורים המבקשים כי אי היעתרות לבקשתם תמנע מהם את האפשרות להוכיח את מגבלותיו של המשיב שאינן קשורות לתאונה. עוד טוענים המבקשים כי שומה היה על בית המשפט להסמיך את האורטופד להתייחס לנכות המשיב שקדמה לתאונה, ומשלא עשה כן, נפגעה זכותם למינוי מומחה. לבסוף, טוענים הם כי המומחה בתחום הפסיכיאטרי מונה ללא כל הצדקה, שכן המשיב לא הציג ראשית ראיה לעניין המינוי המבוקש, ובית המשפט המחוזי לא הכריע באופן ברור בבקשת המשיב לצרף את המסמך הרפואי במסגרת בקשת רשות הערעור, על אף שהסתמך עליו בנימוקיו.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. שאלת מינוי המומחים הרפואיים מובאת לדיון זו הפעם השלישית. בית המשפט המחוזי בחן את החלטות בית משפט השלום, דן בכל השגות המבקשים ובא לכלל מסקנה כי אין לקבלן וטעמיו מקובלים עלי. לעניין מינוי המומחה בתחום הקרדיולוגי, קבע בית המשפט המחוזי כי המומחה האורטופדי יוכל לחוות דעתו בשאלה אם יש מקום למינוי מומחה בתחום האמור וציין כי החלטה זו אינה סוגרת את הדלת בפני מינוי כאמור. אכן, כל עוד נותר למבקשים פתח לשוב ולהביא את טענותיהם לפני בית המשפט, אין מקום להתערב בהחלטה זו. כפי שהובהר, בית המשפט יוכל, במידת הצורך ובהתחשב בראיות שיעמדו בפניו באותה עת, לשקול מינוי מומחה נוסף. באופן דומה וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, ההחלטה להמתין לקבלת חוות דעתו של המומחה בתחום האורטופדיה, ולהמשיך ולהבהיר את הדרוש הבהרה לאחר מכן, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. לבסוף, לא מצאתי מקום לשנות מן ההחלטה לאשר את מינוי הפסיכיאטר. כפי שצוין, הונחה בפני בית המשפט המחוזי ראשית ראיה, ומכל מקום, החלטתו נתקבלה מטעמים מעשיים ואין בה פסול.

אשר על כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.