רע"א 9048-22 רע"א 9048-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ש' צנציפר הלפמן) מיום 8.11.2022 בת"א 46447-08-16, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים לחלוקת כספי הפיצויים שנפסקו לטובתם, בין הקטין, המבקש 1 (להלן: הקטין), לבין הוריו, המבקשים 3-2 (להלן: ההורים).

2.ההליך דנן נסוב על תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבים בגין נזקי גוף שנגרמו לקטין, יליד שנת 2014, בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.4.2015. לאחר שמונו מומחים מטעם בית המשפט לבחינת נזקי הקטין, הגיעו הצדדים להסכם פשרה על פיו ישולמו לקטין בגין נזקיו פיצויים בסך 5,900,000 ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן: הסכם הפשרה). ביום 2.8.2022 ניתן להסכם האמור תוקף של פסק דין.

3.ביום 29.9.2022 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור חלוקת כספי הפיצויים בין הקטין להוריו, ולהשקעת כספי הקטין. בית המשפט המחוזי נתבקש להורות כי חלקם של ההורים בגין הוצאות העבר, לרבות בגין הטבת נזקי הקטין, יעמוד על סך של 2,740,670 ₪, זאת לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד מסכום הפיצויים בסך 759,330 ₪. בכלל זה נמנו הוצאות משפט ששולמו לב"כ המבקשים בגין ייצוג הקטין בהליכי המל"ל, הוצאות בגין רכישת ציוד ועזרים, הוצאות בגין התאמת דיור למגורי הקטין, הוצאות להחלפת רכב, הפסדי שכר, תשלום להורים בגין עזרה סיעודית לקטין ועוד. כן נתבקש בית המשפט המחוזי להורות כי יתרת כספי הפיצויים בסך 2,400,000 ₪ תושקע בתוכנית חיסכון על שם הקטין.

4.בהחלטה מיום 16.10.2022 קבע בית המשפט המחוזי כי אין בידו לאשר את החלוקה "במתכונתה הנוכחית". צוין כי "בין השאר, לא הובהר מדוע מבוקש שכ"ט בגין ההליך במל"ל; נתבקשו הוצאות עבר ללא פירוט וקבלות; ולא הוצעו תכניות להשקעת הכספים".

5.ביום 18.10.2022 הגישו המבקשים "הודעה מתוקנת ומשלימה", וביקשו לאשר את חלוקת הכספים כפי שביקשו תחילה. בהחלטה מיום 8.11.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים באופן חלקי. בתוך כך, נקבע כי "הסכומים המבוקשים לעבר חורגים מהמקובל בפסיקה; לא מצאתי מקום לנכות מן הסכום שנפסק במסגרת הליך זה את שכר טרחת ב"כ התובעים בגין ההליך שנוהל במל"ל; ואף לא מצאתי מקום לדון בהחזרי הוצאות נטענים הנוגעים ליחסים שבין התובעים לבין בא-כוחם". לנוכח האמור, נקבע כי לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד בשיעור 11% מהפיצויים והוצאות משפט, יועברו להורים 20% מסכום הפיצויים עבור הוצאות העבר והוצאות הטיפול בקטין. כן נקבע כי יתרת הסכום תופקד בחשבון על שם הקטין ותושקע על פי דין, עד מלאת לו 18 שנים, וכי כל הוצאה נוספת טעונה אישור של בית המשפט המוסמך. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה. בהמשך לאמור, הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי, בה הם שבים על בקשתם להקצאת כספים נוספים להורי הקטין.

6.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בית המשפט המחוזי נדרש לבקשה לחלוקת כספי הפיצויים בין הקטין והוריו, ולאחר בחינת הסכומים שנתבקשו והאסמכתאות התומכות, ראה להקצות להורים סכום נכבד מכספי הפיצויים, אך לא לקבל את הבקשה במלואה. לאחר בחינת מכלול ההוצאות והתשלומים הנטענים, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בהחלטתו. עיון בחוות דעת המומחים שהוגשו בעניינו של הקטין, שהוא בן 9 כיום, מעלה כי לקטין נגרמו נזקי גוף קשים בגינם ייזקק לטיפול סיעודי מלא, לעזרי שיקום ולטיפולים לאורך כל חייו. חלוקת כספי הפיצויים בין ההורים לקטין נועדה להטיב את נזקם של ההורים כמטיבים, לרבות בגין הוצאות העבר, אולם יש לאזנה עם ההוצאות הצפויות להטבת מצבו של הקטין בעתיד. כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 16.10.2022, המבקשים טענו בבקשתם להוצאות עבר רבות, מבלי לתמוך טענותיהם באסמכתאות המצביעות על הוצאות קונקרטיות ששילמו להטבת מצבו של הקטין. כך למשל, הוצאה מרכזית לה טענו המבקשים, היא בניית בית מגורים המונגש לצרכיו של הקטין, נותרה ללא ביסוס מספק. עוד יש לזכור כי כספי הפיצויים אינם המקור היחיד לתשלום הוצאותיו השוטפות של הקטין, וכי להורים משתלמות גם קצבאות הביטוח הלאומי, כיום קצבת ילד נכה וקצבת ניידות. מכל מקום, הקטין כיום בן 9 בלבד ויש לשמור על יחס סביר בין הוצאות העבר וההוצאות שידרשו בעתיד להטבת מצבו, כפי שנקבעו על-ידי מומחי בית המשפט. בקשת המבקשים כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי אינה שומרת על יחס כזה, ולפיכך בצדק לא התקבלה במלואה.

למותר לציין, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי לא נחסמה בפני המבקשים הדרך לפנות בעתיד לבית המשפט המוסמך, בבקשה מתאימה לשחרור כספים נוספים לטובת צרכי הקטין.