רע"א 9055/01 זאפט יחזקאל נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל

המבקש כרת הסכם עם המדינה, בגידרו התחייב למסור לה מידע בדבר עבירות סמים שביצע, ובדבר עבירות שבוצעו על-ידי אחרים. בתמורה לכך, המדינה התחייבה להעניק לו טובות הנאה שונות, ובהן התחייבות שלא להגיש נגדו כתבי-אישום בפרשיות בהן היה מעורב. התחייבות המדינה הותנתה בכך, שהראיות שייאספו על-ידי המבקש יספיקו להגשת כתבי-אישום כנגד המעורבים האחרים, ובקיום ההסכם במלואו על-ידי המבקש. בפרט נקבע, כי אם יפר המבקש את ההסכם, תוכל המדינה להעמידו לדין, ולהגיש במשפטו ראיות שהושגו באמצעות הודאותיו או בעקבותיהן.

דא עקא, שבטרם השלים המבקש את חובותיו על-פי ההסכם, ברח הוא לנמיביה, שם נעצר לאחר מספר חודשים. המבקש הובא לישראל והוגש נגדו כתב-אישום. בגידרו של ההליך הפלילי, ביקשה המדינה להגיש ראיות שנחשפו עקב הודאותיו. המבקש התנגד להגשת הראיות, ולאחר שהתנהל משפט זוטא, התנגדותו נדחתה. משכך, ראה להגיש תביעה אזרחית כנגד המשיבים, בגידרה טען כי מן הדין לבטל את החוזה שכרת עם המדינה, משום שהמדינה נהגה בו בחוסר תום-לב, והתקיימו בו יסודות עילת העושק. כן טען כי מדובר בחוזה אחיד בעל תניה מקפחת, וכי אי השבת הראיות שהתקבלו כתוצאה מהודאותיו, מקימות עילה של עשיית עושר ולא במשפט. בגדר תובענה זו ביקש המבקש סעד של צו מניעה זמני, שיורה למדינה שלא להציג את הראיות שהתקבלו עקב הודאותיו באף אחד מן המשפטים הפליליים המתקיימים בפרשה.

בית-המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המבקש למתן צו מניעה זמני, והעיר כי המסגרת הדיונית של תביעה אזרחית נראית לו שגויה. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפני.

בבקשתו טען המבקש כי למיטב הבנתו, הטעם שבעטיו דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה, היה כי סבר שאין הוא מוסמך לדון בה. משכך, העלה המבקש טענות שונות לעניין סמכותו של בית-המשפט המחוזי להורות על מתן הסעד המבוקש.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בבקשה למתן סעד של צו מניעה זמני, על המבקש להראות כי קיימים סיכויים טובים כי תובענתו תתקבל לגופה, וכן כי הנזק שייגרם לו עקב אי מתן צו כאמור, בהנחה שתביעתו תתקבל, גבוה מן הנזק שיגרם לנתבע באם התביעה תידחה. בגידרה של בקשה זו, לא הראה המבקש כי מתקיימים היסודות הנדרשים למתן צו כאמור.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.