רע"א 9056/05 אלי בורשטיין נ. קיבוץ שדה נחמיה

1.בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון. עניינה של הבקשה לרשות לערער היא החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על המשיב 1, קיבוץ שדה נחמיה (להלן: המשיב), למנוע ממנו את הזכויות להן היה זכאי בטרם החלת שינויים באורחות החיים של המשיב וזאת עד מתן פסק דין בתובענה. המבקש הצהיר כי אין לו רכוש או מקורות הכנסה כלשהם מלבד הכנסתו החודשית מעבודתו בקיבוץ, וכן הכנסת אשתו המשתכרת סך של 4,200 ₪ לחודש. לטענת המבקש, הוא עבד בחצי משרה בכל בו של המשיב והשתכר סך של 2,000 ₪ לחודש, אולם עבודתו זו הופסקה לא מזמן. כמו כן, נטען על ידו כי הוא חב במזונות ילדיו מנישואיו הקודמים ועומדת נגדו פקודת מאסר בין חוב זה. זאת ועוד, כרטיסו אצל המשיב עומד על יתרת חובה של כ-250,000 ₪. המבקש טוען כי הוא טרם שילם לעורך דינו את שכר טרחתו, שכן בא כוחו מקווה לקבל את שכרו מההוצאות שייפסקו לטובתו, אם וכאשר יזכה בתביעתו. כמו כן, לטענתו, להוריו אין אמצעים כלכליים לסייע בידו להפקיד ערבון ואף הורי אשתו, שהם חברי קיבוץ בעצמם, אינן מסוגלים לסייע לו בכך.

2.על המבקש לקבל פטור מלא מחובת הפקדת ערבון לפרוס בפני בית המשפט את מלוא התמונה לגבי מצבו הכלכלי, ולצרף לה את כל האסמכתאות הרלבנטיות. לטענת המשיב, המבקש עובד באופן פרטי וקבוע בהדרכות והפעלות. המבקש נמנע מלפרט נתון זה בהחלטתו, במסגרתה טען, כאמור, כי אין לו כל מקורות הכנסה פרט להכנסתו מעבודתו בקיבוץ. כמו כן, המבקש לא צירף אסמכתאות לגיבוי טענתו כי אין באפשרות הוריו לסייע לו בהפקדת הערבון. אשר לסיכויי הערעור, נוכח משקלם המצטבר של הנימוקים אשר הוצגו בהחלטת בית משפט קמא, ספק אם סיכויי הליך טובים. בנסיבות אלה, אין לפטור את המבקש באופן מלא מחובתו להפקיד ערבון. יחד עם זאת, מהנתונים שהובאו בפני, ואשר המשיב אינו חולק עליהם, עולה תמונה כללית של מצוקה כלכלית. בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובשים לב לכך שעליו לערוב להוצאותיו של משיב אחד בלבד, יופחת הערבון לסך של 5,000 ₪. הערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – ידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.