רע"א 9087/05 רונן חדד נ. חיים איכינגר

1.המבקש הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בה טען כי המשיבים, סוכני ביטוח, התרשלו כלפיו בכך שהציגו מצג לפיו הג'יפ שברשותו היה מבוטח בביטוח מקיף. המשיבים טענו כי הג'יפ לא בוטח בביטוח מקיף עקב אי מיגון מתאים מסוג איתוראן פעיל. עוד טענו כי המבקש היה מודע לאי קיומו של ביטוח מקיף משום שלא שילם את פרמית הביטוח.

2.בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ניב) דחה ביום 26.8.03 את תביעת המבקש בקובעו כי המבקש סירב להתקין ברכבו איתוראן פעיל כפי שנדרש. עוד קבע כי הצהרותיו של המבקש בהצעת הביטוח היו כוזבות, כי שולמו לו בפועל תגמולי ביטוח בגין הפוליסה הקודמת וכי לאור העובדה שלא שילם במשך שלושה חודשים דבר על חשבון פרמיית הביטוח המקיף, הרי שנזקו לא נגרם ממחדלי המשיבים אלא ממחדליו שלו. על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט (כב' השופטים ה' גרסטל, ע' פוגלמן וא' ש' שילה) דחה את הערעור ביום 12.7.05. בית המשפט סירב להתערב בממצאים שבעובדה ושבמהימנות שקבע בית משפט השלום ואף לא במסקנות שהסיק מהם וקבע, כי אין למבקש אלא להלין על עצמו שלא פעל בהתאם לדרישות חברת הביטוח. לפיכך, כאמור, דחה את הערעור. על פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, בה חוזר הוא על טענותיו שהעלה בשתי הערכאות דלמטה, כי המשיבים יצרו מצג שווא בפניו שלפיו יש כיסוי ביטוחי לג'יפ. לפיכך מבקש הוא ליתן לו רשות לערער על פסק הדין.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות דלמטה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקש משיג על קביעות עובדתיות ועל ממצאי המהימנות שקבע בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי לא מצא כי יש מקום להתערב בממצאים אלה, שכן לא מדובר במקרה חריג וקיצוני, ובדין קבע כך:

"לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות בממצאי עובדה תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון במקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשרשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (ראו למשל ע"א 78/84 עזבון המנוח חב' קאסם, אחמד נ' פתחיה בדווי, פ"ד מב(2) 145.

בייחוד תימנע ערכאת הערעור מהתערבות כזו כאשר בית המשפט קמא "לא פטר עצמו בדברים כלליים בניתוח העובדות אלא צלל למעמקי הראיות, בחן ובדק את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לבור את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ולתת ביטוי לחקירתו - דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק הדין (ע"א 640/85 זיו קופר נ' איגוד המוסכים בישראל , פ"ד מד(1) 594, 598)" (ראה: ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582, 594).

ועוד:

"הלכה היא כי ערכאת הערעור, ככלל, אינה מתערבת בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. בחינת מהימנות העדים נתונה לידי הערכאה הראשונה, אשר רואה, שומעת ומתרשמת מן העדויות באורח ישיר ובלתי אמצעי. עלינו לסמוך על תחושתו, על הגיונו ועל שיקול דעתו של בית משפט של דיון (ע"פ 993/93 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד מח(1) 485). התערבות בממצאים שקבע בית משפט של דיון על יסוד רשמי מהימנות מוגבלת למקרים יוצאי דופן, כגון מקרים בהם הגרסה העובדתית שאימץ אינה מתקבלת על הדעת (ע"פ 2439/93 זריאן נ' מדינת ישראל , פ"ד מח(5) 265)" (ראה: ע"פ 9147/01

בשן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(5) 297, 316).

לפיכך, איני מוצאת כי המבקש הצביע על שאלה משפטית בעלת חשיבות משפטית או כללית באופן המצדיק מתן רשות לערער (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה)

בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128).

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.