רע"א 9093/09 אנדרי יונתן גלזרמן נ. עו"ד תמיר לידיה

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' זפט) מיום 12.10.2009, אשר הורה כי הדיון בהמרצת פתיחה שהגישו המשיבה ועו"ד צילה טמיר יועבר לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

1.

ביום 24.6.2008 נתן בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (כב' השופטת ש' גליק) תוקף של פסק דין להסכם בין הורי המבקשים (המבקשת 2 היא קטינה), לפיו אימם של המבקשים תפקיד סכום כסף לחשבון נאמנות אשר ישמש לרכישת דירה שתירשם על שם המבקשים, הדירה תושכר ודמי השכירות ישמשו לכל מטרה מועילה עבור המבקשים. המשיבה וכן עו"ד צילה טמיר מונו כנאמנות לביצוע ההסכם (להלן: הנאמנות ). הנאמנות רכשו דירת מגורים, אך אימם של המבקשים סברה כי הדירה אינה ראויה למגורים וכי הנאמנות הפרו את חובתן. על כן הגישה האם לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן בקשה למתן הוראות בה עתרה, בין היתר, לכך שייקבע כי הנאמנות סיימו את תפקידן. ביום 1.6.2009 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה על הסף בקובעו כי התיק הסתיים עם מתן פסק הדין ואין לאפשר הגשת בקשות נוספות בו, וכן כי אין לאימם של המבקשים מעמד בפניו. נוכח זאת הגישו המבקשים ואימם לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כספית נגד הנאמנות, שעודנה תלויה ועומדת.

2.

ביום 9.9.2009 הגישו הנאמנות לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן בקשה למתן הוראות לצורך השכרת הדירה שנרכשה במצבה הנוכחי. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ש' גליק) דחה ביום 16.9.2009 את הבקשה, בקובעו כי פסק הדין שניתן ביום 24.6.2008 סיים את המחלוקות בין בני הזוג וכי בית המשפט המוסמך לדון בתביעות של נאמנות הוא בית המשפט המחוזי, מה גם שהמבקשים הגישו תביעה נגד הנאמנות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עקב כך הגישו הנאמנות לבית משפט קמא תובענה על דרך של המרצת פתיחה, שכונתה "בקשה דחופה ביותר למתן הוראות בעניין ביצוע פסק דין מיום 24/6/2008". בהחלטתו מיום 12.10.2009, היא ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי, קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' זפט) כך:

"הוראות בעניין ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לנאמנים שמונו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בסמכות בימ"ש שנתן את הפסק והורה על המינוי.

על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אני מורה על העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב".

3.

בבקשה שבפניי מלינים המבקשים על כך שבית משפט קמא התעלם מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מיום 16.9.2009 שקבע כי בית המשפט המוסמך לדון בבקשת הנאמנות הוא בית המשפט המחוזי, וכן מכך שנתונה לבית המשפט המחוזי סמכות ייחודית בעניין לפי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות ). המבקשים הוסיפו וטענו כי בהליך שהגישו הנאמנות לבית המשפט המחוזי לא צוין באופן מפורש כי מתנהלת באותו בית משפט תובענה בין הצדדים וכן לא צוין שהמבקשת 2 היא קטינה ומשכך היה על הנאמנות לצרף את אימה לבקשה. עוד טוענים המבקשים כי גם מבחינה עניינית בקשת הנאמנות אינה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה שסיים את מלאכתו והאכסניה הראויה לבירור המחלוקת היא בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי, מה גם שהמבקשים לא היו צד להליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. לבסוף מלינים המבקשים על כך שבית משפט קמא לא ביקש את תגובתם טרם מתן החלטתו.

הנאמנות טוענות מצידן כי לדידן לא הייתה כל חשיבות לזהותה של הערכאה שתאשר את השכרת הדירה ולכן אף לא הגישו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שהורה להן לפנות בעניין זה אל בית המשפט המחוזי, כפי שאכן עשו. עוד טוענות הנאמנות כי אין קשר בין הבקשה שהוגשה על-ידן ובין תביעת המבקשים ואימם וכי אין לעכב את השכרת הדירה בכך שבקשת הנאמנות תתברר במסגרת התובענה שהגישו המבקשים. לטענת הנאמנות, הן יכולות היו להגיש את בקשתן גם ללא צירוף המבקשים וממילא גם לא נדרשת תגובתם והן מדגישות כי בניגוד לנטען המבקשים היו צד להליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן טוענות הנאמנות כי בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי הן התייחסו להחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה שם נזכרת התובענה שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי. הנאמנות מוסיפות וטוענות כי הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית ) גוברות בענייננו על הוראות חוק הנאמנות ומקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה, ועוד הן טוענות כי הדרך הקצרה והיעילה לקבלת אישור בית המשפט להשכרת הדירה היא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה אשר מינה אותן ואשר אליו פנו לכתחילה.

4.

דין הבקשה להידחות. הנאמנות מונו במסגרת הסכם שנכרת בין הורי המבקשים ואושר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה ובו נקבע, בין היתר, כי כספי הנאמנות ישמשו לרכישת דירה על-ידי הנאמנות, כי הרכישה תיעשה בכפוף לאישור בית המשפט וכי הדירה תושכר ודמי השכירות ישמשו לכל מטרה מועילה עבור המבקשים לפי הסכמת ההורים. עתה מבקשות הנאמנות "מתן הוראות בעניין ביצוע פסק דין מיום 24/6/2008 " והסעד הראשון המבוקש בבקשה הוא "להורות כי הנאמנות... תפעלה בהתאם להסכם מיום 24.6.08 , ותשכרנה את הדירה...". בקשה זו קשורה בטבורה למה שהוסכם בין הצדדים ואושר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה שמינה את הנאמנות ואין הוא אלא מהלך שנועד לאפשר את ביצוע ההסכם, שאושר כאמור. מטעם זה צדק בית משפט קמא בקובעו כי בית המשפט לענייני משפחה הוא זה אשר מוסמך להידרש לבקשה. זאת ועוד, בית המשפט לענייני משפחה אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין "לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 , החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 ו-חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995".

סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית קובע כי:

"68.

(א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת ; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו".

במקרה דנן מינה בית המשפט לענייני משפחה את הנאמנות והפקיד אותן, בין היתר, לשמור על עניינה של המבקשת 2 שהינה קטינה בקשר עם רכישת הדירה והשכרתה. בית המשפט לענייני משפחה פעל בעניין זה מכוח הסמכות המוקנית לו בסעיף 68 הנ"ל, וכבית המשפט המוסמך לפי חוק הכשרות המשפטית (ראו סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית) יש לו גם הסמכות להמשיך וללוות את פעולותיהן של הנאמנות וליתן להן הוראות בכל הנוגע לביצוע תפקידן. ודוק - סעיף 42 לחוק הנאמנות מורה כי הוראות חוק הנאמנות יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון (ראו: שלמה כרם נאמנות 795, 835 (מהדורה רביעית, 2004); השוו בש"א (מחוזי חי') 6828/04

עו"ד עודד בולדו נ' אטיאס (לא פורסם, 22.6.2004)).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך 5,000 ש"ח.