פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9108/09
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשים:
1. ירון וינקלר
2. עופר וינקלר
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד קובי אוחנה
2. עו"ד ליאור ברקנפלד
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.10.2009
בע"א 3878/07 שניתן על ידי כב' סגניות הנשיא א' קובו ו-מ' רובינשטיין וכב'
השופטת ע' צ'רניאק
בשם המבקשים:
עו"ד ת' מדר
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגניות הנשיאה
א' קובו, ו- מ' רובינשטיין וכב' השופטת ע' צ'רניאק ) בע"א 3878/07 מיום 28.10.2009, במסגרתו נמחק ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט מ' סובל ) בת.א. 44793/07 מיום 26.11.2007.
1.
ביום 26.11.2007 קיבל בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופט מ' סובל ) את תביעתם של המבקשים כנגד המשיבים. על פסק דין זה הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 28.10.2009 התקיים דיון במעמד הצדדים בפני בית המשפט המחוזי, אשר בסיומו ניתן פסק דין לפיו הערעור נמחק לאחר שהמבקשים חזרו בהם מהערעור. כמו כן ציין בית המשפט המחוזי כדלקמן:
" הבהרנו בעל
פה ואנו חוזרות על הדברים בכתב שאין מקום להמשיך בהליכים משפטיים מן הסוג הנמצא לפנינו ופסק דין זה חייב להביא את הצדדים לסיום המחלוקות"
2.
המבקשים טוענים בבקשתם כי קיים "חשש", כהגדרתם, כי קביעה זו של בית המשפט המחוזי תפורש כהוראה גורפת לחסום כל התדיינויות בין הצדדים, ומכאן בקשתם.
3.
ביום 10.12.2009 הגישו המבקשים בקשה להתיר "תיקון טעות" בבקשת רשות הערעור, כך שתתווסף התייחסות להיות בקשת רשות הערעור בגדר דיון "בגלגול ראשון" ולא דיון ב"גלגול שלישי" ועל מנת להצביע על החשיבות הציבורית שבבקשת רשות הערעור. המשיבים התנגדו לבקשה, מן הטעם כי התיקון שהתבקש אינו דרוש להכרעה בבקשת רשות הערעור, שכן לא הוצג טעם מספק לתיקון בקשת רשות הערעור וכי בקשה זו ממילא הוגשה באיחור.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף אם הייתי מקבל את הבקשה ל"תיקון טעות" שהגישו המבקשים. אין אני סבור כי חשש המבקשים בדבר "פרשנות" אמירת בית המשפט המחוזי בפסק דינו מקים עילה להתערבות בית משפט זה בפסק הדין, זאת אף אם אין לפניי דיון ב"גלגול שלישי" בעניינם.
המבקשים אינם טוענים לטעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי או לחריגה מסמכותו, ואינם מציגים כל טעם אחר להתערבות בפסק הדין למעט חששם בדבר היות אמרת בית המשפט המחוזי מחייבת. אין די בכך על מנת שתינתן רשות ערעור.
5.
למעלה מהצורך אציין כי אינני שותף לחששם של המבקשים כי המלצתו של בית המשפט המחוזי תפורש כהחלטה מחייבת, וזאת בפרט בשים לב לכך שבפסק הדין עצמו ציין בית המשפט המחוזי מפורשות כי דבריו נאמרו כהבהרה ולא יותר מכך.
6.
אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז שבט
תש"ע (11.2.2010).
ש ו פ ט