פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 912/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
צבי מאיר
נ ג ד
המשיב:
הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק מפעיל של ביה"ח ביקור חולים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 18.1.06 בבש"א 338/06 שניתנה על ידי כבוד השופט י'
שפירא
תאריך הישיבה: כ"ט באדר
תשס"ו (29.3.06)
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד י' שפיגלמן
החלטה
1.מן הבקשה לרשות ערעור, מתגובת הכונס הרשמי לבקשה למתן סעד זמני ומן הדיון שקיימתי מתגלה סיפור עצוב וקשה. עובדי בית החולים ביקור חולים אשר פרשו לגימלאות, אינם מקבלים ממעבידם - כיום עמותה בפירוק - את הפנסיה החודשית המגיעה להם. משרד האוצר הוא שמזרים סכום כסף המאפשר תשלום פנסיה חלקית, ואף זאת רק לגימלאים שהגיעו לגיל פרישה. משמע, גימלאים דוגמת המבקש, שטרם הגיעו לגיל פרישה, אינם מקבלים עתה פנסיה כלשהי.
2.הבקשה שבפניי עוסקת בתקופה של שלושה חודשים שלמעשה הסתיימה. מסתבר, כי לגבי החודש האחרון לא חולק עדיין סכום מסוים והוא נשמר למקרה שהבקשה דנא תתקבל. משמעות קבלתה של הבקשה היא שהסכום המגיע לפנסיונרים שהגיעו לגיל פרישה יקטן, ובמקביל יקבלו פנסיה אלה הזכאים לה אף שטרם הגיעו לגיל פרישה. שלושה טעמים מצטברים מביאים אותי לכלל מסקנה שאין מנוס אלא לדחות את הבקשה לרשות ערעור לעת הזו. ראשית, הזכאים לתשלום שהגיעו לגיל פרישה לא צורפו להליך, אף שברור כי הם ייפגעו אם תתקבל הבקשה. אף המדינה (משרד האוצר) לא צורפה, הגם שהסכום לתשלום בא מקופתה תוך התנאה שהוא ישולם רק לאלה שהגיעו לגיל פנסיה. שלישית, נמסר לי כי בפני בית משפט קמא תלויה בקשה (בש"א 531/06) בה נתבקש בית המשפט ליתן הוראות, לבקשת הכונס הרשמי, האם יש מקום להבחין בתשלום הגימלאות בין אלה שהגיעו לגיל פנסיה לבין האחרים, כאשר מדובר בכספים המגיעים מקופת האוצר.
3.נראה לי, כי ראוי שבית המשפט המחוזי יקבל בהקדם החלטה בשאלה הנזכרת, לאחר שתוצג בפניו עמדתם של כל המעורבים, כולל המדינה. כאמור, בשלב זה איני רואה אפשרות להתערב מן הטעמים שצוינו. כמובן, שאין בדחיית הבקשה משום הכרעה לגופם של דברים.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ו
(2.4.06).
ש
ו פ ט