רע"א 913/05 סיני מנור נ. יהודה סלם

א.זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 25243/04 (סגן הנשיא י' גרוס) מיום 30.12.04, אשר קיבל באופן חלקי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת"א 110625/01 (השופט ורדי) מיום 1.9.04.

ב.(1) בבית משפט השלום נידונו כאחת שתי תביעות שכנגד. באחת תבע המבקש 1 (מנור) את המשיבים 3-1 (סלם, לאור ו-איילון בהתאמה). בתביעה שכנגד זו טען מנור, כי לצורך מימון תביעה שהוגשה על ידו בקנדה, התקשר בהסכם מימון עם לאור וסלם, אשר ניצלו לטענתו את מצוקתו, והחתימו אותו על הסכם מימון בתנאים דרקוניים, אשר בסופו של יום, אילצו אותו לסיים את התביעה בקנדה בפשרה ובהפסדים כבדים. לטענתו, ההסכמים שנחתמו מול סלם בטלים, שכן, כנטען, נחתמו מתוך עושק, הטעיה וכפיה. את איילון תבע מנור כמבטחתו של לאור. בתביעה שכנגד האחרת, תבע סלם את מנור, לאור ואיילון, וכן את שתי בנותיו של מנור – המבקשות 2 ו-3. לטענת סלם, נחתמו מול מנור שני הסכמי הלוואה לצורך הגשת התביעה בקנדה, ובגדרם ערב לאור להלוואה הראשונה, והמבקשות 2 ו-3 לשנייה. לטענתו, הגיע מנור בתביעה בקנדה להסכם פשרה, כנגד דעתם של לאור וסלם, ובניגוד להסכמי ההלוואה, ועל מנור להשיב את כספי ההלוואה, בצרוף הריבית הנקובה בהם. כנגד לאור טען סלם להתרשלות הנובעת מהפרת כללי האתיקה המקצועית של עורך דין, בשמשו כערב להלוואה הראשונה שניתנה למנור. את איילון תבע סלם כמבטחתו של לאור, אך בהסכמתו, נדחתה התביעה, כשם שנדחתה התביעה שכנגד האחרת נגד איילון.

(2) לשלמות התמונה יצוין, כי מלכתחילה הוגשה בתיק תביעה של לאור כנגד מנור ועורכי הדין הקנדיים שייצגו אותו בתביעה בקנדה. בעניין תביעה זו הושגה הסכמה לפיה התביעה כנגד עורכי הדין הקנדיים תידחה, ויועבר סכום בסך 560,000 דולר קנדי בנאמנות ללאור, אשר ינהג בו על פי הוראות בית המשפט. כחודשיים וחצי לאחר השגת ההסכמה, ברח לאור לחו"ל, ולקח עמו את הכסף אשר הופקד בחשבון הנאמנות.

(3) בית משפט השלום החליט לקבל את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי סלם, ולדחות את התביעה שכנגד שהוגשה על ידי מנור. בתמצית, נקבע כי מנור חתם על הסכמי ההלוואה מרצונו הטוב, אך משהבין כי בשל העלויות הגבוהות של ניהול המשפט בקנדה, לא ירוויח מניהול תביעתו עד תומה, החליט להגיע להסכם פשרה, ולנסות לחמוק מתשלום ההלוואות באמצעות הגשת התביעה בבית המשפט בישראל; נקבע, כי מנור הבין כי שככל שייאלץ להשיב את ההלוואות, לא יוותר לו דבר מדמי הפשרה, וכל שכן לאחר בריחתו של לאור לחו"ל עם חלק נכבד מאותם כספים. בפסק הדין נקבע כי על מנור לשלם לסלם סך של 595,491.55 דולר קנדי בשקלים, בתוספת ריבית, על המבקשות 2 ו-3 לשלם לסלם סך של 119,770.98 דולר קנדי בשקלים בתוספת ריבית ועל לאור לשלם לסלם סך של 475.720.75 דולר קנדי בשקלים בתוספת ריבית. מלבד הסכומים הללו, פסק בית המשפט הוצאות לטובת סלם (ואיילון).

עם מתן פסק הדין, דחה בית משפט השלום את בקשתו של מנור לעיכוב ביצועו, וקבע כי אין "נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה מההלכה, שאין לעכב ביצועם של פסק דין, ובמיוחד פסקי דין כספיים".

ג.המבקשים מערערים בפני בית המשפט המחוזי, ועם הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע. נקבע כי לאור מאזן הנוחות, יש מקום לעיכוב ביצוע חלקי של 40% מהסכום שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום. החלטה אחרונה זו היא נשוא הבקשה לרשות ערעור.

ד.בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי בנסיבות העניין, צריך היה בית המשפט המחוזי לעכב את ביצועו של מלוא פסק הדין. המבקשים שבו והעלו את הטענות שהועלו על ידיהם בפני בית משפט השלום, והוסיפו וטענו כי בית משפט השלום לא נימק מדוע העדיף את גירסת סלם על פני גירסת מנור. מכאן ביקשו המבקשים לטעון כי סיכויי הערעור טובים. כמו כן נטען כי מצבו הכלכלי של סלם אינו טוב, והוא יתקשה להשיב את הסכומים שישולמו לו, ככל שיזכו המבקשים בערעורם.

ה.עיינתי בבקשות ובנספחיה, לרבות תשובת המשיב בבית המשפט המחוזי, בה התנגד לעיכוב הביצוע.

המדובר בבקשה המצויה באופן מובהק ביחסים שבין הצדדים ואינה חורגת אל עבר נושא משפטי או ציבורי רחב יותר המצדיק התערבות ערכאה זו בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123). זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי נתן דעתו לנושאים לעיצומם ולמאזן הנוכחות בין הצדדים, והחליט אשר החליט; וככלל אין בית משפט זה מתערב בשיקולים ערכאה שקדמה בכגון דא, בהעדר נסיבות מיוחדות.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה. אציין אף כאן, ולא לראשונה, כי על צדדים המגישים בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי לתת אל ליבם את הכללים הנוהגים באשר למתן רשות כזאת, ולשקול אם להשקיע בכך זמנם וממונם כשהנושא מתוחם למחלוקות שביניהם, ואין לו השלכות משפטיות או ציבוריות שמעבר למחלוקות אלה.