רע"א 9146/18 רם קורן נ. רשות מקרקעי ישראל

1.

המשיבות הגישו תביעה לסילוק ידם של המבקשים ממקרקעין במושב באר טוביה (להלן: המקרקעין ). בהגנתם טענו המבקשים, בין היתר, כי יש לעכב את בירור התביעה ולהעבירה להליך של בוררות מכיוון שחלות על הסכסוך

תניות בוררות המופיעות בחוזה חכירת המקרקעין (להלן: החוזה ) ובתקנון המשיבה 2

(להלן: הבקשה לעיכוב ההליך ). המשיבות טענו כי החוזה בוטל כך שתניית הבוררות מכוחו ממילא לא חלה. בנוסף, הן ביקשו לתקן את כתב התביעה כך שהמשיבה 2 תופיע בו כנתבעת בלבד (להלן: בקשת התיקון ). המבקשים התנגדו לתיקון המבוקש, וטענו, בין היתר, שבקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. ביום 7.7.2018 קיבל בית משפט השלום באשדוד (כב' סגן הנשיא ג' דניאל ) את בקשת התיקון ודחה את הבקשה לעיכוב ההליך. נקבע כי בין המשיבה 2 לבין המבקשים קיימת מחלוקת החורגת מעבר לעניינם של המקרקעין שבמוקד התביעה, ומשכך היעתרות לבקשת התיקון תאפשר לברר את השאלות הרלוונטיות לתביעה באופן ממוקד. משמחק את התביעה מצד המשיבה 2, לא דן בית המשפט בטענת המבקשים בדבר תניית הבוררות בתקנון המשיבה 2. עוד נקבע כי שאלת תוקפו של החוזה היא אחת מהסוגיות העומדות במחלוקת בין הצדדים, ולכן לא ניתן להסתמך על תניה הקבועה בו כדי לעכב את בירור התביעה.

2.

ביום 5.11.2018 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי ) בקשת רשות לערער שהגישו המבקשים על החלטה זו. לגבי תיקון כתב התביעה נקבע כי עניין זה מצוי בלב שיקול דעתה של הערכאה המבררת, וכי בנסיבות העניין לא נמצא טעם להתערב בהחלטתה. בדומה, לא נמצאה עילה להתערב בהחלטת בית משפט השלום שלא לעכב את ההליך ולהעבירו לבוררות, מנימוקיו.

3.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקשים שבים על טענותיהם לפני הערכאות הקודמות, שלפיהן לא היה מקום לאפשר את תיקון כתב התביעה, וכי היה מקום להעביר את הסכסוך לבוררות לפי החוזה או לפי תקנון המשיבה 2. לעניין אחרון זה הודגש כי המבקשות לא ביקשו לכתחילה את עיכוב ההליך כי אם את דחיית התביעה בהיעדר סמכות עניינית או את מחיקתה.

4.

עיינתי בבקשה ובנספחיה. מצאתי כי הקביעות בהחלטת בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית ע קרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. הבקשה נדחית בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.