רע"א 9148/17 יעקב בן יששכר נ. לימור קירש, עו"ד

1.

גם עתה וחרף האמור בהחלטתי מיום 18.1.2018, אין זה ברור האם המציא המבקש את בקשת הפטור לידי הכונס הרשמי. כך, מאחר שעל פניו המסמך אשר הוגש מטעם המבקש ביום 22.1.2018 ושעליו מתנוססת חותמת "נתקבל" מטעם כונס הנכסים הרשמי, אינו זהה לבקשת הפטור כפי שהוגשה על ידי המבקש ביום 22.11.2017. אף לא נעלם מעיניי כי בתשובת המנהלת המיוחדת מיום 21.12.2017 צוין שגם לה לא הומצאה בקשת הפטור.

כך או אחרת, למען היעילות רואה אני לקבוע כבר עתה, בזהירות המתחייבת,

כי על פני הדברים ההליך אינו מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה, ובוודאי שאין לומר כי הוא בעל סיכויים ממשיים, כנדרש לצורך קבלת פטור מעירבון. ודוק: ההחלטה עליה משיג המבקש - מיום 6.11.2017 – מתייחסת לבקשה מטעמו בעניין הפחתת צו תשלומים. אלא שהליך פשיטת הרגל בוטל עוד ביום 23.2.2017 , וגם הזדמנות נוספת אשר ניתנה למבקש להסרת מחדליו לא הביאה ל"החייאת" ההליך, כעולה מהחלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 3.10.2017 (ולמיטב הידיעה המבקש לא השיג על ההחלטות מיום 23.2.2017 ומיום 3.10.2017). לעניין היכולת להפקיד את העירבון אציין, כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח היעדר יכולת להסתייע בסביבתו הקרובה.

די באמור לעיל על מנת להימנע ממתן פטור מאגרה ומעירבון כמבוקש, וזאת אפילו אניח כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים (ולא נעלם מעיניי האישור הנושא תאריך 23.11.2017, ממנו עולה כי במהלך החודשים ינואר עד אוקטובר 2017 היה המבקש זכאי לגמלת הבטחת הכנסה). עם זאת, בנסיבות העניין ראיתי להעמיד את העירבון על סכום מתון של 2,000 ש"ח. האגרה תשולם עד ליום 5.3.2018 והעירבון יופקד תוך אותו המועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

2.

לעניין הסיווג: כאמור, עסקינן בבקשה אשר הלכה למעשה דוחה בקשה בעניין הפחתת צו תשלומים. גם אילוּ הייתה ההחלטה ניתנת במהלך הליך פשיטת הרגל, היה מקום לקבוע כי הדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 8 (26.10.2011)); ובוודאי כך בשים לב לעובדה שהיא ניתנה לאחר ביטולו של ההליך . אשר על כן, צודקת המנהלת המיוחדת כי לא נתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה, וממילא יוותר סיווגו של ההליך כבקשת רשות ערעור.