רע"א 916/99 צפורה להב נ. בי.ג'י אסיסטנט לימיטד

1.לפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת מ' אגמון מיום 31.1.99 בבקשת המערערת להבהיר את ההחלטה שנתנה כבוד הרשמת ביום 29.10.98 בתיק ע"א 6812/98, במעמד צד אחד.

המערערת והמשיבה תבעו הדדית האחת את רעותה, וההליך (ת"א 13293/95) מתברר לפני כבוד השופט קידר בבית משפט השלום בתל אביב. המשיבה הגישה בקשה לכבוד השופט קידר לפסול עצמו מלישב בדין בתיק האמור, ובקשתה נדחתה בהחלטת השופט מיום 25.10.98. המשיבה לא ערערה על ההחלטה במועד הקבוע לכך בתקנה 471ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ולא עתרה להארכת המועד להגשת ערעור. מסתבר, כי לפני כבוד השופט קידר מתבררים הליכים נוספים שהמשיבה היא בעל דין בהם, ובכולם הגישה המשיבה בקשה לפסול את השופט. השופט דחה את כל הבקשות הנ"ל. ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה ניתנה בנפרד בכל תיק, אף כי תוכנה זהה בכולם. המשיבה הגישה ערעור (ע"א 6812/98) על החלטת השופט שלא לפסול עצמו בתיק אחר, תיק המתנהל בינה לבין גב' גיזלה פרוינד (ת"א 13663/98). אין למערערת, על פי הצהרתה, כל עניין בתיק זה. בטרם ניתנה ההחלטה בערעור הגישה המשיבה בקשה לאחד את הדיון בתיקים המצויים ברשימה אותה צרפה לבקשה, הם התיקים המתבררים לפני כבוד השופט קידר, כך שפסק הדין שיינתן בערעור יחול על כל ההחלטות שניתנו על ידי כבוד השופט, שהן כאמור, זהות. בבקשה זו של המשיבה לא צוינו משיבים כלשהם. יודגש כי המשיבה הגישה ערעור אך ורק על החלטת כבוד השופט קידר שלא לפסול עצמו בת"א 13663/98. לדבריה של המשיבה, הגישה היא בקשה זו לאחר שהתייעצה עם כבוד הרשמת בדבר האופן בו עליה לנהוג על מנת להימנע מלהגיש עשרות ערעורים על ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה. ביום 29.10.98 קיבלה כבוד הרשמת במעמד צד אחד את בקשת איחוד הדיון. דבר קיומו של הליך האיחוד נודע למערערת רק בדיעבד, אגב התכתבות בין באת כוח המערערת לבין בא כוח המשיבה בעניין ההוצאות שפסק כבוד השופט קידר לטובת המערערת במסגרת החלטתו לדחות את בקשת הפסילה. עקב כך הגישה המערערת בקשה להבהרת החלטתה של כבוד הרשמת. בהחלטתה מיום 31.1.99 החליטה כבוד הרשמת כי ההחלטה בדבר איחוד הדיון תישאר בעינה, וזאת מן הטעם שהחלטות השופט קידר בכל התיקים זהות הן, ולפיכך אין טעם להציף את בית המשפט בערעורים עליהן. הרשמת הוסיפה כי המשיבים בכל התיקים הם המשיבים בערעור הנ"ל, ושלפיכך "על המערערת להמציא (אם טרם עשתה כן) עותק מכתב הערעור, לרבות הבקשות לאיחוד התיקים שהוגשו במסגרת ערעור זה, לכל המשיבים בערעור זה". מכאן הערעור שלפני.

2.דין ערעור זה להתקבל. התכלית שעמדה לנגד עיניה של הרשמת הנכבדה, של קיצור ההליכים ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר, אכן יאה היא, אך אין היא יכולה לאפשר עקיפה של סדרי הדין הקיימים בהליכי ערעור על החלטה בבקשת פסילה. צודקת המערערת בטענתה, שמשלא ערערה המשיבה על ההחלטה שניתנה בעניינה, לא ניתן להאריך את המועד להגשת ערעור זה אגב דיון בערעור על החלטה אחרת בתיק אחר. ויודגש: אף כי כל החלטותיו של השופט קידר בתיקים השונים זהות הן, ואף כי בכל התיקים המשיבה היא בעל דין, מדובר בהחלטות שונות שניתנו במסגרת הליכים שונים. לא מדובר בקביעה פורמלית בלבד, שכן אין לשלול על הסף את טענתה של המשיבה שהנסיבות הרלבנטיות להחלטה בעניין הפסילה שונות הן מתיק לתיק. לו רצתה המשיבה לקיים דיון במאוחד בכל ההחלטות הנ"ל היה עליה להגיש ערעורים בנפרד (לרבות בקשות להארכת מועד להגשתם במידת הצורך) ובד בבד לבקש לאחד את הדיון בהם. באופן זה ניתן היה לברר, במעמד כל בעלי הדין, אם מידת הזהות בין הנסיבות השונות בתיקים השונים מצדיקה דיון מאוחד בערעורים, תוך שקילת השיקולים השונים הנוגעים לסוגייה זו. בית המשפט אינו רשאי "לאחד" תיקים שאינם נמצאים לפניו, ועליו לאפשר לכל בעל דין העשוי להיות מושפע מהחלטתו לומר את דברו בטרם ייתן אותה. אכן, במידה שההחלטה שתינתן בע"א 6812/98 תישא אופי של תקדים, שהלכתו ישימה גם בתיקים אחרים, יכול והשופט המלומד של בית משפט השלום יהיה מוכן, במידת הצורך, לשקול מחדש את החלטותיו, או מקצת החלטותיו.

הערעור מתקבל איפוא, במובן זה שההחלטה על איחוד הדיון מתבטלת.

המשיבה תשלם למערערת את הוצאות הערעור וכן שכ"ט עו"ד על סך 5,000.- ש"ח.