רע"א 9185/12 צבי רזאל נ. קרד-גרד השרדות מדעית בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ע' צ'רניאק ) בע"ר 47858-10-12 מיום 21.11.2012, שבו נדחה ערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט ח' ברנר ) בת"א 1494/09 מיום 30.9.2012, שבה נדחתה בקשה לסילוק על הסף של תביעה שבה המבקש היה אחד מהנתבעים.

1.

תביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המבקש ונגד המשיבות 4-2 נדחתה על הסף בהחלטתו של השופט ח' ברנר , בשעתו, כרשם, מטעמי התיישנות. במסגרת ערעור שנדון בבית משפט זה הוחלט על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיוגשו לו תצהירים ויתקיים דיון בטענות הצדדים שעל בסיסן יחליט בית המשפט האם דיון בטענת ההתיישנות יֵעשה כטענת סף בטרם בירור המשפט לגופו, אם לאו [ע"א 4778/10 קרד גרד השרדות מדעיות בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ (לא פורסם, 4.7.2011)]. לאחר מתן פסק הדין בבית משפט זה הוחזר הדיון לפני הרשם ברנר . הרשם ברנר החליט כי טענת ההתיישנות תוכרע בתום הדיון במשפט לגופו. המבקש ערער על החלטת הרשם, וערעורו נשמע לפני השופטת צ'רניאק .

2.

טענתו העיקרית של המבקש בערעור הייתה כי הלכה למעשה קבע הרשם ברנר שהתרמית הנטענת בתביעת המשיבה 1 אינה מיוחסת לו, ובשל כך היה על הרשם להורות על סילוק התביעה על הסף בכל הנוגע אליו. השופטת צ'רניאק דחתה את הערעור בנימוק כי לא היה מקום לכך שהרשם יקבע את אשר קבע לגבי מעורבותו של המבקש בתרמית, שכן ההנחה בבסיס החלטתו של הרשם הייתה שאין לאפשר לחקור עדים בשאלות שנועדו לבסס את טענת התרמית. זאת ועוד קבעה השופטת צ'רניאק , כי עולה מהחלטת הרשם ברנר כי לאחר ששמע עדים לא היה באפשרותו להגיע להחלטה נחרצת בדבר דחיית התובענה על הסף. עוד הדגישה השופטת צ'רניאק כי לא מצאה

בכתב ההגנה שהגיש המבקש ביחד עם הנתבעים האחרים, ולא בבקשה לסילוק על הסף, טענה לפיה ניתק עצמו המבקש מהמעשים המיוחסים לנתבעים האחרים. לבסוף הדגישה השופטת צ'רניאק כי ההלכה השוררת היא שאין להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך לגופו, אלא במצבים חריגים. השופטת צ'רניאק חייבה את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 30,000 ₪. קודם לפסק דין זה, נמחק ערעור שהגישו הנתבעים האחרים על החלטת הרשם ברנר לאחר שהצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט (השופטת צ'רניאק ) לעשות כן, בלי צו להוצאות.

3.

נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפנַי, בגִדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא הורה על סילוק התביעה נגדו על הסף. כמו כן טוען המבקש כי שגתה השופטת צ'רניאק כשחייבה אותו בתשלום הוצאות משפט בסכום של 30,000 ₪.

4.

לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי ובבקשה על נספחיה, ונתתי דעתי על נימוקי הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות. אין צורך להיזקק לשם כך לתשובת המשיבים. גם אם צודק המבקש בכל טיעוניו – ואינני מביע עמדה בעניין – הרי שאלה אינם מבססים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הניתנת כידוע במשורה. על המבקש רשות ערעור ב"גלגול שלישי" להצביע על שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מתחום עניינם הפרטני של הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ]. ודוק, הבקשה דנן מתמקדת בדל"ת אמותיהם של הצדדים, וליתר דיוק בשאלה האם היה מקום לסלק על הסף את התובענה במצב דברים קונקרטי זה, ככל שהיא נוגעת למבקש. משכך לא מתקיימות בעניין דנן אמות המידה הנוהגות לעניין מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לא זאת אף זאת, לפני המבקש ניצבת משוכה גבוהה אף יותר, כי מדובר בבקשת רשות לערער על החלטת הערכאה הדיונית על המשך בירור ההליך גופו, להבדיל מסילוקו על הסף (ראו למשל: רע"א 7173/10 דושקין נ' זילכה (לא פורסם, 27.12.2010), סעיף 8 להחלטתו של השופט י' דנציגר

והאסמכתאות הנזכרות שם). ממילא לא יגרם למבקש עיוות דין אם תדחה בקשתו למתן רשות ערעור מאחר וטענותיו שמורות לו.

5.

באשר לטענות המבקש בכל הנוגע לחיובו בהוצאות, הרי שערכאת הערעור ממעטת כידוע להתערב בנושא זה [ראו למשל: ע"א 797/79 בן מאיר נ' פקיד השומה גוש דן , פ"ד לה(2) 617, 620

(1981)] ובוודאי שאין בהשגה בגין פסיקת הוצאות כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". יש להניח כי סכום ההוצאות שנפסק יובא בחשבון גם בפסיקת ההוצאות בגמר המשפט, ומכל מקום אם ימצא בדיעבד כי לשווא הוטרח המבקש להתדיינות המשפטית, לבטח גם בעניין זה יפסקו הוצאות בשיעור הולם.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.