רע"א 9209/00 פנחס לוגסי נ. עמירון סיטי אל מימון והשקעות בע"מ

המבקשים ערבו (בחתימה על כתב ערבות) לפרעונם של שבעה שיקים, שחלקם נמשכו וחלקם הוסבו על-ידי חברת דיוה קאר בע"מ, שהמבקש 1 היה מבעליה, ואשר נוכו אצל חברת אף. אר. בע"מ. חברת אף. אר. המחתה את זכויותיה על-פי השיקים וכתב הערבות לחברה המשיבה. השיקים חוללו והמשיבה הגישה נגד המבקשים תביעה לפרעונם. השיק הראשון מבין השבעה נשא, מלבד חותמת החברה דיוה קאר, גם את חתימות שני מנהליה, וביניהן חתימת המבקש 1, ואילו ששת השיקים האחרים נשאו את חותמת החברה וחתימת המנהל הראשון בלבד. המבקשים טענו, כי תקנות החברה והחלטותיה הפנימיות מחייבות חתימת שני מנהלים, ועל כן ששת השיקים האמורים ניתנו בחריגה מהרשאה והם חסרי-תוקף.

בית-משפט השלום קיבל את טענת המבקשים וקבע כי לחברה המשיבה - כמי שעיסוקה בענייני מימון והלוואות - היתה ידיעה קונסטרוקטיווית אודות הצורך בשתי חתימות. משלא דאגה להשלים את החסר, שוב אין היא יכולה לדרוש את פרעון השיקים הפגומים. בית המשפט המחוזי, שלפניו ערערה המשיבה, ביטל את פסק הדין וחייב את המבקשים מכוח ערבותם. בפסק-דינו נקבע, כי המבקשים לא הביאו כל ראיה לטענתם, כי השיקים ניתנו בחריגה מהרשאה וכי על המשיבה היה לדעת זאת. כן סבר בית המשפט המחוזי, כי אין לייחס למשיבה ידיעה קונסטרוקטיווית אודות הצורך בשתי חתימות רק על יסד העובדה שהראשון מבין שבעת השיקים נשא חתימות שני המנהלים.

לפניי בקשת המבקשים למתן רשות-ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. הם חולקים על הקביעה, כי לא היתה למשיבה ידיעה קונסטרוקטיווית, וטוענים כי המדובר בהכרעה עובדתית, אשר לא היה מקום להתערב בה בערכאת הערעור. הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים הספציפיים, כנדרש מבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123). למעלה מן הצורך אציין, כי גם לגוף העניין לא שוכנעתי כי נימוקי הבקשה מגלים עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הבקשה נדחית.