רע"א 9213/09 אלכסנדר אברמוב נ. פאר שירותי כוח אדם בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים י' גריל, ע' גרשון וי' וילנר), במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד הנשיא א' רקם).

המבקש, יליד 1970, הועסק כרתך-מסגר על ידי המשיבה 1 (חברת כוח אדם) במפעלה של המשיבה 2 (שתיהן ביחד להלן: המשיבות ). המבקש תבע את המשיבות לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת עבודה. לטענת המבקש, אירעה התאונה ביום גשום, בשעה שעלה על מדרגות ברזל בשטח לא מקורה במפעל. המבקש החליק ונחבל בכף ידו הימנית, וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בכף היד.

2.

בית משפט השלום קבע כי גרסת המבקש לגבי אופן התרחשות התאונה היתה רצופה סתירות. התאונה, כך נקבע, ארעה ביום גשום מחמת החלקתו של המבקש בגרם המדרגות וככל הנראה עקב רטיבות ששררה במקום. עצם העובדה שעובד החליק במקום עבודתו, כך נקבע, אין בה כשלעצמה כדי ללמד על אחריות המעביד להחלקה או לתוצאותיה. במקרה הנדון, כך קבע בית המשפט, אף שהמבקש ניזוק עקב התממשות סיכון במקום עבודתו, הרי שהוא לא הצליח להוכיח רשלנות של המשיבות כלפיו. התאונה, כך נקבע, לא אירעה מחמת שיטת עבודה לא נכונה, ציוד עבודה לא מתאים או היעדר הדרכה ופיקוח, אלא כתוצאה מדרך הפעולה הלא זהירה של המבקש עצמו, כשלמשיבות לא היתה ולא יכולה היתה להיות שליטה עליה. בסיכומו של דבר בא בית משפט השלום לכלל מסקנה כי המבקש נפגע עקב ביצוע פעולה הנכללת בסיכוני היומיום, סיכון אשר מבחינת הדין הוא סיכון רגיל, שאין להטיל בעקבות התממשותו אחריות כלשהי על המעביד, בהיעדר הוכחת רשלנות.

המבקש ערער על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי עמד על כך שטענותיו של המבקש בערעור מתייחסות בעיקרן לקביעות עובדתיות ולממצאים שבמהימנות, אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית. במקרה הנדון, שוכנע בית המשפט המחוזי שקביעותיו של בית המשפט קמא מבוססות היטב על התשתית הראייתית כפי שהונחה בפניו, ומסקנותיו מעוגנות על אדני החוק ועל השכל הישר. משכך, נדחה ערעורו של המבקש. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

3.

המבקש סבור כי במקרה זה קיימת סוגיה משפטית כבדת משקל, הדורשת הכרעה בערכאת ערעור שנייה והמצדיקה מתן רשות ערעור. לשיטתו, נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים העובדתיים, במקרים בהם נגלית לעין אי נכונות של הקביעות העובדתיות והמסקנות הנובעות מהן. עוד טוען המבקש כי לא ניתן להגיע אל התוצאה האופרטיבית אליה הגיעו הערכאות הקודמות, לפיה למרות שנקבע כי המבקש נפגע בתאונת עבודה במהלך עבודתו אצל המעביד, לא ישא המעביד באחריות כלשהי כלפי עובדו.

4.

לאחר שבחנתי את פסקי הדין של הערכאות הקודמות ושקלתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כפי שפסקה ערכאת הערעור, פסק דינו של בית משפט השלום מנומק ומבוסס היטב על הממצאים העובדתיים שקבע, בהסתמך על התרשמותו הבלתי אמצעית מן העדים שהופיעו בפניו. זאת ועוד. לא שוכנעתי כי המקרה שלפני הוא אחד מאותם מקרים חריגים, שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת. בית המשפט המחוזי לא מצא כל טעם להתערבות, ואף אנו לא שוכנענו כי קיימת עילה המצדיקה דיון בפרשה ב"גלגול שלישי".

אשר על כן הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.