רע"א 922/99 מרדכי ואנונו נ. ועדת השחרורים שליד כלא השיקמה

1.בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את עתירת המבקש כנגד ועדת השחרורים שליד כלא שיקמה, שלא לשחרר את המבקש בשחרור מוקדם לאחר שסיים לרצות למעלה משני שליש מתקופת מאסרו. מכאן בקשת הרשות לערער שלפני.

2.העותר מרצה עונש מאסר לתקופה של שמונה עשרה שנים בגין עבירות של מסירת ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, איסוף ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, וסיוע לאוייב במלחמה. בדחותו את עתירת המבקש קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר, כי נוכח עמדתו של המבקש עשוי להיגרם נזק למדינה עקב שחרורו המוקדם, גם אם הופסקו תנאי ההפרדה שבהם היה נתון בעבר.

בבקשה שלפני השיג פרקליט המבקש על החלטתה של ועדת השחרורים לקבל לעיונה חוות דעת סודית, ועל התשתית הראייתית ששמשה את ועדת השחרורים ואת בית המשפט המחוזי כיסוד למסקנותיהן. עוד טען פרקליט המבקש, בין השאר, שהמבקש כבר מיצה את ידיעותיו, בפרסומים שנתן לתקשורת זרה, וכי הפסקת תנאי ההפרדה מעידה על כך שהוא חדל להיות מסוכן.

בתשובת המדינה לבקשה נטען - ולא הוכחש בתגובת המבקש לתשובת המדינה - כי העיון בחומר החסוי על פי צד אחד היה בהסכמת המבקש. לפיכך יש לדחות את טענות המבקש בענין זה. כל שאר טענות המבקש מכוונות להשיג על התשתית העובדתית שעמדה ביסוד החלטותיהן של הערכאות שקדמו לי, לרבות לענין הקביעה שהפסקת תנאי ההפרדה אינה מונעת את הסיכון הכרוך בשחרורו של המבקש. בכגון דא אין מתעוררת שאלה משפטית או עילה אחרת בעלת חשיבות, המצדיקות לתת לו רשות לערער.

הבקשה נדחית.

החלטה זו מותרת בפרסום.