החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9226/99 מרים פרידמן נ. עירית חיפה

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשות תבעו בגין טיפול רפואי רשלני שקיבלה הילדה בלידה. בית המשפט המחוזי מינה מומחה רפואי מטעמו בשאלת ראויות הטיפול, בעקבות מחלוקת בין חוות הדעת של הצדדים. בית המשפט העליון קבע כי המינוי נעשה במסגרת סמכות תקנה 130 ואינו מעביר את הקביעה המשפטית באחריות, ולכן דחה את הבקשה.

העובדות

המבקשות תבעו את המשיבה ואחרים בגין טיפול רפואי רשלני שקיבלה הילדה בבית החולים זמן קצר לאחר הלידה. לאחר הגשת חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו על אף התנגדות המבקשות. המבקשות ביקשו רשות לערער בטענה כי ההחלטה מעבירה את ההכרעה באחריות למומחה שלא כדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העברת ההכרעה בסוגיית האחריות לידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מהווה טעות משפטית?
  2. 2.האם רשאי בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו על אף התנגדות הצדדים כאשר קיימת מחלוקת בין חוות הדעת מטעמם?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו בסמך תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, לחוות דעה על השאלה אם הטיפול הרפואי היה ראוי, והמינוי אינו מסיר מבית המשפט את הקביעה המשפטית בסוגיית האחריות.

    ״בית-המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכותו לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקנה 130
  • סטייה מן הנורמה הרפואית
  • התרשלות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

9226/99

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקשות:

1. מרים פרידמן

2.

ענת פרידמן

נגד

המשיב

ה:

עיריית חיפה

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.12.99 בת"א 10604/97,

שניתנה על-ידי כבוד השופט י' גריל

החלטה

המבקשות תבעו את המשיבה ואחרים בגין טיפול רפואי רשלני, שקיבלה המבקשת 1 (להלן: הילדה) בבית-החולים בני-ציון מעט לאחר שנולדה.

לאחר הגשת חוות-דעת רפואיות מטעם הצדדים, מינה בית-המשפט המחוזי (השופט יגאל גריל) מומחה מטעמו, על-אף התנגדות המבקשות, והורה לו ליתן חוות-דעתו לגבי:

"השאלה האם היתה התרשלות בטיפול הרפואי שקיבלה התובעת בבית-החולים... והאם היתה בטיפול הנ"ל שקיבלה התובעת סטייה מן הנורמה הרפואית כפי שהיתה מקובלת...".

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טענו המבקשות, כי בהחלטתו זו, העביר בית-המשפט המחוזי את ההכרעה בסוגיית האחריות מידיו שלו לידי המומחה הרפואי, שלא כדין.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט המחוזי פעל במסגרת סמכותו לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, ומינה מומחה רפואי מטעם בית-המשפט, אשר יחווה דעתו, בשאלה האם הטיפול הרפואי שניתן לילדה היה ראוי אם לאו. מההחלטה, על-פניה, עולה כי בית-המשפט המחוזי לא הסיר מעל עצמו את הקביעה המשפטית בסוגיית האחריות, כי אם אך ביקש חוות-דעת נוספת בעניין זה מאת מומחה רפואי מטעמו, וזאת בעקבות המחלוקת שנפלה בין המומחים הרפואיים מטעם הצדדים.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב בשבט תש"ס

(19.1.2000).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו בסמך תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, לחוות דעה על השאלה אם הטיפול הרפואי היה ראוי, והמינוי אינו מסיר מבית המשפט את הקביעה המשפטית בסוגיית האחריות.