פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
9228/00
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המבקשים
:
1.
כהן פנחס
2.
הכשרת היישוב חב' לביטוח בע"מ
3.
אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נגד
המשיב
ים
:
לסרי זיו ואח'
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 10562/97 בש"א 2586/00
שניתנה ביום על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו
בשם
המבקשים: עו"ד אהוד שטיין
בשם
המשיבים: עו"ד קרנית גפן
החלטה
1.המשיב 1, זיו לסרי, נפגע בתאונת דרכים ביום 10.11.96, בהיותו נער בן 12. במסגרת התדיינות בבית המשפט המחוזי מונתה ד"ר בלה גרוס, מומחית לנוירולוגיה, על מנת שתחווה דעתה בנוגע לדרגת נכותו של המשיב 1. ד"ר גרוס קבעה ללסרי 10% נכות במישור הפסיכיאטריה, כתוצאה מהתאונה.
לאחר קבלת חוות הדעת פנו המשיבים לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום פסיכיאטריית ילדים. בית המשפט (כבוד השופטת חפרי-וינוגרדוב), דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת, וקבע כי שאלות בדבר הצורך בטיפול נפשי יש להפנות לד"ר גרוס במסגרת שאלות הבהרה. המשיבים פנו, איפוא, לד"ר גרוס בשאלות הבהרה, ונענו כי אכן זקוק המשיב 1 לטיפול נפשי וכי באשר לשכיחות הטיפול הנדרש ועלותו יש להפנות שאלה למומחה פסיכיאטר. ביום 23.12.99 מינה בית המשפט קמא את ד"ר אידית מטרני לצורך קביעת מהות הטיפול הנפשי לו זקוק המשיב 1, שכיחות הטיפול ועלותו, תוך שהוא מדגיש כי עצם הנכות והצורך בטיפול נקבעו כבר על ידי ד"ר גרוס. לבקשת ד"ר מיטרני, הועבר אליה כל החומר הרפואי הנוגע למשיב 1.
המבקשים חזרו וביקשו ביום 15.2.00 מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, בה הציעו כי ד"ר מיטרני תגיש גם חוות דעת מקיפה בתחום זה, כולל קביעת שיעור הנכות. בית המשפט (כבוד השופטת בר-זיו) חזר וקבע, כי כל שנתבקשה המומחית הוא לחוות דעתה בדבר מהות הטיפול, שכיחותו ועלותו.
משנתקבלה חוות דעתה של ד"ר מיטרני בשאלות דלעיל, הגישו המשיבים ביום 18.10.00 בקשה שלישית למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. בזו הפעם נעתר בית המשפט לבקשתם, וביום 22.11.00 קבע כי מאחר וד"ר מיטרני הגישה חוות דעת בתי זה, יהא זה מועיל אם תגיש חוות דעת גם לעניין הנכות, והורה לה לעשו כן.
2.על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי פונים המבקשים בבקשה זו לרשות ערעור. הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. לדעתי, דין הערעור להתקבל.
3.פעמיים החליט בית המשפט כי אין הצדקה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, כשנימוקיו עמו. על פי נימוקיו, ניתן למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לעניין הטיפול הנדרש למשיב 1 ולעלותו של טיפול כזה. אך לגבי הנכות והצורך בטיפול, די היה לו, כך קבע, בחוות הדעת של ד"ר בלה גרוס. והנה, לאחר שהוגשה בקשה שלישית, שינה בית המשפט את טעמו. לשינוי זה של עמדתו אין כל הנמקה, פרט לאמירה הבאה:
"מאחר וכבר מונתה מומחית בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר מיטרני, יהיה זה רק מועיל אם תוכל להתייחס גם לעניין הנכות של התובע, אם נותרה כזו".
הנמקה זו אינה יכולה לעמוד. פעמיים נשקל הדבר ונקבע שאין כל הצדקה למינוי מומהח נוסף שיהיה מומחה בתחום הפסיכיאטרי, פרט לנושא הטיפולים ועלותם, נושא אשר בו הפנתה ד"ר בלה גרוס למומחית בתחום הפסיכיאטריה. לא חל שינוי ממועד מתן החלטות אלה - אשר לא הוגשה עליהן בקשת רשות ערעור - ובכל זאת שינה בית המשפט את עמדתו. נזכיר, שגם הנימוק שהואיל וד"ר מיטרני התמנתה כבר כמומחית ניתן לבקשה להתייחס גם לשאלת הנכות, אם נימוק הוא, היה קיים במועד ההחלטות הקודמות.
4.אשר על כן, מתקבל הערעור ומינויו של ד"ר מיטרני לעניין קביעת נכותו של המשיב 1 מבוטלת בזה. אין, כמובן, בהחלטה זו למנוע מינוי מומחה או מומחים נוספים, ככל שהתפתחות ההליכים בפני בית המשפט תצדיק מינוי כזה.
המשיב הראשון ישא בהוצאות המבקשים בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ' באדר התשס"א
(15.3.2001).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00092280.
E02
/עכב