פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 9257/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
יעקב ספיר
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד יניב אינסל – הנאמן לנכסי החייב
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 30.12.2020 בפש"ר 12901-03-16 שניתנה
על ידי כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ
בשם המבקש:
עו"ד רונן בן צבי
בשם המשיב 1:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ ) בפש"ר 12901-03-16 מיום 30.12.2020, שעניינה בקשה לעיין בהכרעה שניתנה בתביעת חוב. ברקע הדברים אציין כי המדובר ככל הנראה במהלך נוסף במסגרת מערכה שמנהלים המבקש ואחרים בניסיון לבטל הסדר פשרה במסגרת הליכי פשיטת הרגל של אביו המנוח של המבקש, מר מרדכי ספיר ז"ל (להלן: המנוח ), אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 28.1.2019 (להלן: הסדר הפשרה . להליך קודם באותה מערכה ראו רע"א 3705/19 עו"ד ישי בית-און נ' ספיר (30.6.2019)).
1.
עניינו של המהלך הנוכחי בתביעת חוב שהגיש הנושה אשר יזם את הליכי פשיטת הרגל, מר דורון מאירי (להלן: תביעת החוב ו- הנושה ), ואשר בא כוחו בשעתו, עו"ד יניב אינסל, מונה לנאמן על נכסי המנוח (להלן: הנאמן ). במסגרת הסדר הפשרה נקבע כי לנושה תאושר תביעת חוב של כ-2.5 מיליון ש"ח, ובקשתו התמימה לכאורה של המבקש היא לעיין בתביעת החוב ובהכרעה שניתנה בה. בית המשפט קמא נעתר ביום 2.12.2020 לבקשת העיון, והורה על העברת תביעת החוב לידי המבקש. הנאמן פעל כפי שהורה לו בית המשפט בהחלטתו, ואולם הדבר לא השביע את רצונו של המבקש, אשר ביקש, וחזר וביקש, כי לעיונו תועבר לא רק תביעת החוב, אלא גם ההכרעה בה.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כפי שהבהיר, וחזר והבהיר, בית המשפט קמא למבקש בהחלטותיו מיום 28.12.2020 ומיום 30.12.2020, לא ניתנה ביחס לתביעת החוב בה עסקינן הכרעה נפרדת (לא על ידי הנאמן, שלא היה אמור להכריע בה לאור ניגוד העניינים בו הוא מצוי, ולא על ידי עו"ד משה תורג'מן, שהיה אמור להכריע בה, אולם לא נדרש לעשות כן), וזאת לאור הסדר הפשרה שהושג בהסכמת הצדדים (והמבקש בכללם) קודם שתביעת החוב הובאה להכרעה נפרדת, ואשר לשיטת הנאמן מהווה גם הכרעה מוסכמת בתביעת החוב. אם נדרשות למבקש הבהרות נוספות בעניין זה, הרי שהן מפורטות כדבעי בתגובה מטעם הנאמן שהוגשה ביום 23.2.2021 בעקבות החלטתי מיום 15.2.2021, ואולם ספק בעיני אם הדברים לא היו נהירים למבקש מלכתחילה. מכל מקום, פשיטא כי בהעדר הכרעה נפרדת בתביעת החוב לא ניתן להורות לנאמן להעביר את שאיננו בנמצא.
3.
יש להניח כי התעקשותו של המבקש לקבל את ההכרעה בתביעת החוב נובעת מטענות שיש לו בעניין התשלום שנפסק לנושה במסגרת הסדר הפשרה. ואולם, בכך אין כדי להצדיק את הטרדת בית המשפט בבקשות חוזרות ונשנות לקבל מסמך שנמסר למבקש זה מכבר כי איננו בנמצא. מכל מקום, עתה העובדות ברורות וידועות למבקש, וככל שברצונו לטעון בעניין זה או אחר, מוטב שיאחז את השור בקרניו, ככל שביכולתו לעשות כן, ולא יוליך סחור סחור את בית המשפט.
4.
בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישלם לנאמן את הוצאות בקשה זו בסכום של 7,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ז באדר התשפ"א (11.3.2021).
ש ו פ ט