רע"א 9271/07 חיים ומשה מנג'ד בע"מ נ. ע.ק. שריג בע"מ

בפניי שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל ) מיום 15.10.2007 בע"א 4689/07, בו התקבל בחלקו ערעורה של המשיבה ברע"א 9271/07, והמבקשת ברע"א 9783/07 (להלן: חברת שריג ) על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה מיום 25.4.2007, שניתנה בתיק 02-22458-03-8.

תחילת הפרשה, בסכסוך כספי בין המבקשת ברע"א 9271/07, והמשיבה ברע"א 9783/07 (להלן: חברת מנג'ד ) ובין חברת שריג. חברת שריג טענה כי היא מכרה למבקשת ציוד, וכי חברת מנג'ד לא שילמה לה עבורו. העניין הובא לפני בית משפט השלום בחיפה (ת.א 69682/96). בפסק דינו קבע בית המשפט (כבוד השופט י' וגנר ) כי על חברת מנג'ד לשלם לחברת שריג שני סכומים, סכום של 205,546 ש"ח אשר ישא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (לאחר שלא הוגשה חשבונית המקור). וסכום של 227,975 בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 12.2.1997 שהוא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן (גם זאת לאחר שלא הוגשה חשבונית המקור). בית המשפט קבע כי הסכומים ישולמו בד בבד וכנגד המצאת חשבונית מס כחוק על הסכומים שיתקבלו. כמו כן חויבה חברת מנג'ד בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ביום 12.2.1997 פתחה חברת שריג כנגד חברת מנג'ד תיק הוצאה לפועל שמספרו 02-22458-03-8.

ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע.א 2092/04, ע.א 2100/04) הוכרע בהסכמת הצדדים על דרך הפשרה. ביום 1.2.2005 קבע בית המשפט (כבוד סגן הנשיא השופט ש' ברלינר והשופטים י' עמית ו ר' סוקול ) כי הוא מעמיד את סכום פסק הדין של הערכאה הראשונה על 70% מתוך הסכומים שנקבעו על ידה, עוד נקבע כי הסכום ישולם תוך תשעה חודשיים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן יעמוד מלוא החוב הפסוק על כנו. עוד נקבע כי ההוראה בדבר המצאת חשבוניות מס כחוק, מבוטלת בזה, וכי חברת שריג תמציא תוך 21 יום מיום מתן פסק הדין, חשבוניות עם חותמת "מתאים למקור", ובכך תצא ידי חובתה לצורך פסק הדין. במידה ולא תומצאנה החשבוניות האמורות כאמור לעיל, יותנה התשלום בהמצאת חשבונית מס חדשה.

בעקבות פסק הדין שלחה חברת שריג למבקשת בתוך אותם 21 ימים, צילום חשבוניות מוטבעות בחותמת מתאים למקור.

חברת מנג'ד פנתה לראש ההוצאה לפועל בבקשה להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, לטענתה פנתה עם החשבוניות שקיבלה למשרד מס ערך מוסף בחיפה, ושם נמסר לה כי אין כל אפשרות לעשות שימוש בחשבוניות, מאחר והן לא דווחו כלל. חברת מנג'ד טענה כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, יצא בית המשפט מתוך הנחה כי החשבוניות שנטענו על ידי חברת שריג הינן חשבוניות שדווחו כדין, וכי בנסיבות אלו יש להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל כיון שהתשלום מותנה בחשבוניות אשר טרם התקבלו.

ביום 23.1.2007 ערך ראש ההוצאה לפועל דיון ושמע ראיות בטענת פרעתי, ולאחר שנשמעו ראיות חברת מנג'ד, ויתרה חברת שריג על הבאת ראיות מצידה. בעקבות טענות חברת מנג'ד פנה ראש ההוצאה לפועל בשאלת הבהרה לבית המשפט המחוזי.

ביום 20.2.2007 נתן בית המשפט המחוזי החלטה לצורך הבהרת פסק דינו. בית המשפט קבע כי בפסק דינו קיבל את טענת חברת שריג, שאין לחייב אותה להוציא פעם נוספת חשבונית לאחר שכבר הוצאה חשבונית על ידה. זאת, מן הטעם, שלא ראוי כי חברת שריג תלקה פעמיים, מבחינת רשויות המס בגין אותה עסקה. עם זאת קבע בית המשפט כי כאשר הורה לחברת שריג להמציא העתק חשבונית מס עם חותמת "מתאים למקור" כוונתו לא הייתה לחשבוניות שהוצאו ונותרו במגירה עם חברת שריג, אלא בחשבוניות שנעשה בהן שימוש לצורכי מס, כך שחברת שריג חויבה לשלם מס הכנסה ומע"מ בגינן. בית המשפט קבע כי לא די בחותמת של חברת שריג "מתאים למקור" על מנת להוכיח כי החשבוניות דווחו לצרכי מס, ועל חברת שריג להמציא ראיה על כך, בית המשפט אף נתן דוגמא לראיה אפשרית כגון חותמת המנהל כאמור בסעיף 108(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. עוד קבע בית המשפט כי במידה וראש ההוצאה לפועל יגיע למסקנה כי החשבוניות לא הוגשו ולא דווחו על ידי חברת שריג לרשויות המס, אזי, כנגד תשלום הסכום האמור בפסק הדין, יהא על חברת שריג להוציא חשבונית מס כדין.

לאחר קבלת ההבהרה ביקשה חברת שריג להגיש ראיות נוספות בפני ראש ההוצאה לפועל. ביום 25.4.2007 קבע ראש ההוצאה לפועל, כי אין מקום להתיר הגשת תצהיר נוסף, ועל הצדדים לסכם את טענותיהם בהתאם לראיות שהובאו בפניו.

ביום 31.7.2007 קבע ראש ההוצאה לפועל כי חברת שריג לא המציאה את החשבוניות כדרישת פסק הדין, וטרם החל המועד לתשלום הסכום שנקבע בידי בית המשפט המחוזי. ראש ההוצאה לפועל קבע כי לאור פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות החלטת ההבהרה, על חברת מנג'ד לשלם את פסק הדין כפוף להמצאת חשבונית מס כדין על כל הסכום. עוד קבע ראש ההוצאה לפועל כי הסכום לתשלום הוא הסכום שנקבע כל ידי בית המשפט המחוזי, דהיינו 70% מתוך הסכומים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט השלום. לעניין שכר טרחת עורך דין קבע ראש ההוצאה לפועל כי הסכום ייגזר מסכום החובה של בית המשפט המחוזי, ולא של בית משפט השלום.

על החלטת ראש ההוצאה לפועל ערערה חברת שריג לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4689).

בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל ) קיבל את ערעורה של חברת שריג בחלקו, וקבע כי בנסיבות שנוצרו היה על ראש ההוצאה לפועל להיעתר לבקשתה ולאפשר לה להביא ראיות מטעמה. בית המשפט קבע כי חברת שריג ויתרה על הבאת ראיות מטעמה, אולם ויתור זה היה עובר להחלטת ההבהרה. הדיון בטענת "פרעתי" התנהל על בסיס פסק הדין שבערעור ועל פיו, לכאורה, כל שנדרשה חברת שריג להמציא, היה חשבונית חתומה בחותמת "מתאים למקור". החלטת ההבהרה יצרה מצב חדש, בקבעה, כי אין די בהמצאת עותק "מתאים למקור, אלא על המערערת להוכיח, כי החשבוניות דווחו לשלטונות המס. בית המשפט קבע כי החלטת ההבהרה יצרה מצב חדש המשליך על שיקול הדעת בשאלה האם להביא ראיות אם לאו, ובנסיבות שנוצרו לא ניתן למשיבה יומה בפני ראש ההוצאה לפועל, ולא התאפשר לה לכלכל את צעדיה. עוד קבע בית המשפט כי אינו סבור, כסברתו של ראש ההוצאה לפועל, שיהא במתן היתר להבאת ראיות, כדי ליצור יתרון למשיבה. באשר לטענתה של חברת שריג כנגד קביעותיו של ראש ההוצאה כי על החייבת חברת מנג'ד לשלם למשיבה 70% מהסכום המגיע לה על פי פסק דינו של בית משפט השלום, וכי שכר טרחת עורך הדין בתיק ההוצאה לפועל, ייגזר מהשיעור הנ"ל של 70% ולא משיעור פסק דינו של בית משפט השלום, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת ההבהרה חלה רטרואקטיבית, וכל עוד לא הומצאו הוכחות על דיווח חשבוניות המס לשלטונות המס, אכן לא חלה על חברת מנג'ד חובה לשלם את הסכום אשר נקבע בפסק דינו של בית המשפט השלום, אלא רק את השיעור שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

מכאן בקשות רשות הערעור שבפניי.

בגדרי בקשתה (רע"א 9271/07) טוענת חברת מנג'ד כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, וכי מתן הבהרה על פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל יוצרת פתח לסרבול והארכת ההליכים על ידי מתן היתר לא מרוסן להבאת ראיות. עוד טוענת חברת מנג'ד כי בית המשפט המחוזי התעלם בפסק דינו מהעובדה כי לא היה כל חידוש בהחלטת ההבהרה שכן ברור ומובן מאליו כי בהחלטה המקורית בית המשפט המחוזי לא התכוון לחשבוניות פיקטיביות.

חברת שריג מצידה טוענת בבקשתה

(9783/07) כי שגה בית המשפט המחוזי בהחילו את החלטת ההבהרה על הפסק כולו. לטענתה ההלכה הפסוקה היא כי פנייתו של ראש ההוצאה לפועל לבית המשפט בשאלת הבהרה כלשהי, אינה מעכבת ביצוע אותו חלק של פסק שאיננו טעון הבהרה, והליכי הביצוע של חלק זה ימשכו כסדרם. עוד טוענת חברת שריג כי הבהרה אין משמעותה הבאת שינויים בפסק הדין ובקביעותיו.

לאחר שעיינתי בבקשות, ובהחלטותיהן של הערכאות הקודמות הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי הבקשות להידחות.

ראשית, הכלל הנוהג בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן לא מצאתי בבקשות רשות הערעור, טענה המהווה עילה לדיון "בגלגול שלישי". מסיבה זו בלבד, דין שתי הבקשות להידחות.

מעבר לדרוש יוער כי גם לגופו של עניין דין הבקשות להידחות.

לעניין בקשת רשות הערעור של חברת מנג'ד הרי שכבר בהבהרה של בית המשפט המחוזי, נקבע כי על חברת שריג להמציא ראיה על כך שחשבוניות המס דווחו לצרכי מס, וכי לא די בחותמת "מתאים למקור" על מנת להוכיח כי החשבוניות דווחו לצרכי מס. בית המשפט אף נותן דוגמא של ראיה, חותמת המנהל כאמור בסעיף 108(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976. מהחלטת ההבהרה של בית המשפט המחוזי עולה, כי יש לאפשר למשיבה להביא ראיה נוספת לכך שחשבוניות המס דווחו לרשויות. בטרם הבהרתו של בית המשפט המחוזי מה שעמד בפני חברת שריג היא פסיקתו של בית המשפט כי עליה להמציא חשבונית מוטבעות בחותמת "מתאים למקור", ללא כל התייחסות לחובת ההוכחה כי חשבוניות אלו דווחו לרשויות המס. מעבר לכך כאשר בית המשפט מתרשם כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה מאד משמעותית להשלמת התמונה ולגלוי האמת יש לאפשר את הגשתה (ראו ע"א 188/ 89עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה פ"ד מז(1), 661 (1993) 665-666), כמובן כי אין לתת היתר זה כדבר שבשגרה, ויש להקפיד על סדרי דין תקינים, אולם סבור אני כי במקרה זה היה מקום לאפשר לחברת שריג להביא ראיות נוספות מטעמה.

גם בקשת רשות הערעור של חברת שריג דינה להידחות. כל עוד לא הומצאו הוכחות הדיווח על חשבוניות המס לשלטונות המס, לא קמה החובה על חברת מנג'ד לשלם את הסכום שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום. אין בכך משום עיכוב אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה, ואין בכך בכדי להביא שינויים בפסק הדין ובקביעותיו. ברגע בו חברת שריג תמציא לחברת מנג'ד חשבונית מס העומדת בקריטריונים שקבעה החלטת ההבהרה תקום חבות תשלום סכום פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, בקשות רשות הערעור נדחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.