רע"א 9284/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ. נ.צ.ע.מ פרוייקטים בע"מ

1.

זוהי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' אברהם) במסגרתה נקבע כי המשיב הפורמאלי (להלן: התובע ) נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ).

התובע עבד בעת הרלבנטית באתר לסלילת כביש. באתר היה מעקה בטחון נייד באורך של עשרות מטרים, ששימש להפרדה בין המסלולים בעת סלילתו של הכביש. לשם ביצוע עבודות הסלילה, היה צורך להזיז את המעקה ממקומו ולהציבו במקום אחר. בשל כך, הוחלט על ידי מן דהוא להזיז את מעקה הבטחון באמצעות מחפרון מסוג JCB . המעקה נקשר בשרשרת בקצהו האחד לכף המחפרון, והמחפרון החל נע על מנת להזיז את המעקה ממקומו. כתוצאה מפעולה זו, התהפך המעקה, דא עקא שהתובע ופועלים אחרים, ישבו באותה עת בקצהו האחר של המעקה או נשענו עליו. משחשו בתנועת ההתהפכות ניסו כולם לברוח מן המעקה המתהפך, אולם הדבר לא עלה בידי התובע, ורגלו נמחצה תחת המעקה.

2.

התובע עתר לפיצויו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. את תביעתו השית הוא על שתי עילות חלופיות: האחת – בעילה של רשלנות, הופנתה נגד מעבידותיו, הקבלן הראשי ובעלת המעקה; התביעה האחרת – לפי חוק הפיצויים, הופנתה נגד נהג המחפרון, בעלת המחפרון והמבקשת שלפנינו (להלן: המבקשת ) – חברת הביטוח שביטחה את המחפרון בביטוח חובה.

3.

בית המשפט המחוזי נדרש להכריע אם האירוע הנדון היה תאונת דרכים אם לאו. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אם השימוש במחפרון בעת התאונה נעשה למטרות תחבורה. בית המשפט קבע כי במקרה דנן מדובר ב"גרירתו של מעקה באמצעות המחפרון מנקודה גיאוגרפית אחת למשניה, פעולה שיש בה סיכון תעבורתי, סיכון שבמקרה שלפנינו התממש, כאשר המטען שנשא המחפרון התהפך וגרם לתובע נזק גוף". בית המשפט קבע כי יש לאבחן את המקרה שלפניו מן המקרה שנדון בע"א 7481/00 פטאפטה נ' אבו עבד , פ"ד נו (3) 707 (2002) (להלן: פרשת פטאפטה ) בו הרים מחפרון צינור לשם הנחתו בתוך תעלה שהוכנה עבורו. בעניין פטאפטה נפסק כי השימוש במחפרון לא נעשה למטרת תחבורה; ואולם במקרה דנן, כך נפסק, מדובר "בהעברה של המעקה מנקודה אחת על הכביש, לנקודה אחרת, פעולה שאילו צלחה היתה כורכת נסיעה של המחפרון מן הנקודה האחת לשניה, כשהוא גורר את המעקה באמצעות הכף". לאור האמור נקבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

4.

המבקשת יוצאת כנגד החלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי על פי העדויות שנשמעו, הזזת מעקה הביטחון בלילות שקדמו לאירוע נעשתה על ידי משאית עם מנוף. בליל האירוע, כך נטען, המשאית עם המנוף לא הגיעה לאתר הסלילה, ולפיכך הוחלט על השימוש במחפרון. המבקשת טוענת כי השימוש שנעשה במחפרון – כאמצעי להרמת מעקה הבטחון – לא נעשה למטרות תחבורה, ועל כן פגיעתו של התובע ארעה תוך שימוש במחפרון לשם התכלית הלא תעבורתית שלו. את הביטוי "למטרות תחבורה", כך נטען, אין לפרש באופן מרחיב, ולפיכך אין לקבל את הטענה כי פעולת המחפרון באה למטרה תחבורתית. המבקשת מוסיפה וטוענת להעדר קשר סיבתי בין השימוש שנעשה במחפרון לבין מטרות התחבורה. עוד טוענת היא כי לא הוכח שהמחפרון החל בנסיעה עת ארעה התאונה. לבסוף טוענת המבקשת כי האירוע אינו בא בגדר החזקה החלוטה המרבה בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב, שכן המחפרון שינה את ייעודו המקורי. לעניין זה נסמכת המבקשת על חוות דעת מהנדס שהוגשה מטעמה לבית המשפט המחוזי, ממנה עולה כי "שימוש במחפרון אופני ככלי גרירה למשא החורג מנפח ומידות המחפרון אינו בטיחותי ואינו מותר... לפיכך, מחפרון אופני אינו מיועד לעבודות מן הסוג שבוצע באירוע נשוא התביעה". המבקשת טוענת כי בדומה לפרשת פטאפטה , נעשה במחפרון שימוש בניגוד ליעודו המקורי של הרכב תוך פעולת אלתור מסוכנת, שהיא שגרמה בסופו של דבר לתאונה.

5.

המשיבות 5-3 והמשיבה 6 (להלן ביחד: המשיבות ) סבורות כי אין מקום לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי. המשיבות טוענות כי בית המשפט המחוזי קבע כממצא עובדתי וכבסיס להחלטתו, כי התאונה ארעה בעת שהמחפרון נסע לאחור וגרר את מעקה הביטחון במטרה להעבירו מנקודה אחת לנקודה אחרת. המשיבות סבורות כי אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו. המשיבות מדגישות כי המחפרון הוא כלי רכב מנועי, שהיה מבוטח אצל המבקשת בביטוח חובה. לשיטתן, דרכי השימוש שהתקיימו במקרה דנן הן "נסיעה ברכב" וכן "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה". אשר על כן סומכות המבקשות ידיהן על החלטת בית המשפט המחוזי.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. ראשית, לא מצאתי מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית. נקודת המוצא היא, אפוא, כי התובע נפגע לאחר שהמחפרון החל בנסיעתו. לאור האמור, ברי כי התשתית העובדתית במקרה דנן שונה מזו שנדונה בפרשת פטאפטה , שהרי במקרה דנן החל המחפרון בנסיעתו ואילו בפרשת פטאפטה דובר במחפרון שעמד במקומו, והדיון שם נסב אודות החזקה המרבה בדבר ניצול הכוח המיכני. כך היה גם בפרשה שנדונה ברע"א 9996/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח כהן ניסים ז"ל (טרם פורסם, 22.6.09) לגופו של עניין – במקרה דנן נפגע התובע כתוצאה מן השימוש של נסיעה במחפרון. המדובר בשימוש שיש עימו סיכון תעבורתי שכן "שימוש ברכב למטרת נסיעה נופל מעצם טבעו, לגדרו של סיכון תעבורתי וממילא מקיים אחר התכלית התחבורתית" (אליעזר ריבלין תאונות הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים 146 (מהדורה שלישית, תש"ס).

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות משיבות 5-3 בסך 5,000 ש"ח ובהוצאות משיבה 6 בסך 5,000 ש"ח.