רע"א 9289/09 יעקב שריקי נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט רניאל) מיום 20.10.09 בתיק ע"א 18527-08-09 בו נדחתה בקשת המבקש לפטור מעירבון בערעור.

ב.

ביום 12.1.09 קיבל בית משפט השלום בחדרה את תביעת המשיבה, וקבע כי אין למבקש זכויות של דייר ממשיך בדירה באור עקיבא. נקבע, כי לא ניתן ליתן אמון בגרסת המבקש, לפיה התגורר בנכס שלוש שנים לפני פטירת אמו (בשנת 2007) - כיון שבשנת 2005 הצהיר שאינו גר בנכס, וקיבל סיוע לצורך שכירת דירה אחרת. בית המשפט דחה את טענת המבקש, לפיה מדובר היה בדיווח שקרי שמטרתו קבלת כספים לצורך רכישת סמים, הן נוכח התרשמותו מהעדות במשפט, והן כיון שהטענה עצמה מעידה על אמינות בעליה. נוכח קביעה זו לא דן בית המשפט בשאלה משפטית נוספת שהתעוררה: איזה משקל יש לתת לעובדה שבתקופה נוספת מתוך שלוש השנים לא גר המבקש בדירה כיון שריצה עונש מאסר.

ג.

כלפי פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובצדה בקשה לפטור מעירבון. ביום 20.10.09 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע, כי לבקשה לא צורפה תשתית עובדתית לגבי מצבו הכלכלי של המבקש, ולא נאמר דבר על נסיונות לגייס את הסכום הנדרש. עוד נקבע, כי נוכח סיכוייו הנמוכים של הערעור, והחשש הממשי שהמבקש יחויב בהוצאות המשיבה, אין מקום לפטור מעירבון. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שבפנינו. בין היתר נטען, כי

המבקש (כיום אסיר) נכה בשיעור 75%, מכור לסמים, מטופל במתדון ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי - ומכאן, כי המצוקה הכלכלית הוכחה כדבעי. עוד נאמר, כי הבקשה לוותה בתצהיר, ולא היה מקום לדרוש מאסיר להמציא תדפיס של פרטי חשבון בבנק. נטען, כי מדובר בפגיעה שאינה מידתית בזכות הגישה לערכאות. ולבסוף, נטען כי סיכויי הערעור טובים, ונוגעים לשאלה המשפטית של שלילת מעמד של דייר ממשיך ממי שנעדר מהנכס עקב מאסר.

ד.

בתשובת המשיבה (מיום 7.1.10) נמסר, בין היתר , כי פסק הדין בוצע, כי הונחה תשתית ראייתית טובה לכך שהמבקש לא גר בנכס גם כשלא היה אסיר (ובפרט, הצהרתו כי הוא שוכר דירה אחרת, שצורף לה הסכם שכירות - ובגינה קיבל סיוע; וכן, הצהרת אמו המנוחה). המשיבה נדרשה לשורה של הליכים והחלטות שננקטו לאחר ההחלטה נשוא בקשה זו - אך אין צורך להידרש לאלה (די לציין, כי ביום 31.12.09 החליטה רשמת בית המשפט המחוזי לעכב את ההחלטה בדבר דחיית הערעור עד להכרעה בבקשה זו).

ה.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אין ספק, כי השאלה המדויקת המונחת לפנינו - באילו תנאים יש להעניק פטור מעירבון - לא באה בגדרים אלה, ואף אם היה מקום ללכת לקראת המבקש אין מדובר בשאלה הבאה בגדרי הלכת חניון חיפה . ברם, אפילו נתייחס לשאלה שהמבקש מציג - השפעת תקופת מאסר על הזכאות למעמד של דייר ממשיך, על הרגישות הנדרשת ככלל לזכויות אסיר - חוששני, כי אין מקום להיעתר למבוקש. לוא עמדה שאלה זו לבדה, אכן, מדובר בשאלה שאינה פשוטה (ראו לדוגמה רע"א 3798/07 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (לא פורסם); והשוו ע"א 715/76 דמתי נ' בוליוש , פ"ד לא(2) 113). ברם, בית משפט השלום קבע בבירור, כי אין ניתן ליתן אמון בגירסת המבקש, לפי נעדר מהנכס רק בתקופת המאסר.הוא לא נתן כל אמון בגירסת המבקש ואחיו, עליהם אמר "למעשה כלל לא ניתן להאמין לנתבעים. לא רק שעדותם הותירה רושם בלתי מהימן בעליל, אלא שהנתבעים עצמם הודו, כי לא היססו למסור מידע שאינו אמת כאשר זה תאם את מטרותיהם הכספיות באותו שלב" המבקש צירף, כך נקבע, הסכם עם צד ג' הוא מתגורר במקום אחר, וזאת לשם קבלת סיוע כספי. ממה נפשך, אם אכן לא גר

במקום אחר, ביקש להשיג במרמה כספי ציבור, ואם לא גר - היתה היעדרות נוספת במשך התקופה. משכך, אין צורך להכריע בשאלת השלכותיו של המאסר, ואין מקום לבטל את החלטת בית המשפט קמא לגבי העירבון.

ו.

נשוב ונטעים: לשיטת המבקש , מעשה מרמה מצדו הוא שהביא לתוצאה דנא; ואף אם מדובר בתוצאה מצערת, האחריות לה אינה תלויה באחרים, אלא בו עצמו. ולבסוף, כעולה מן הבקשה, המבקש מצוי בישורת האחרונה של עונש מאסר, והוא מופנה לגורמי הרווחה בשירות בתי הסוהר או לרשות לשיקום האסיר, המפעילה נוהל שמטרתו לסייע לאנשים במצבו של המבקש (ראו עניין זריהן , פסקה ח(3)).

ז.

סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה. המשיבה התבקשה להגיש תגובה קצרה לבקשה ("עד שלושה עמודים"). מסיבה זו ובנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.