רע"א 931/20 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים י' שבח ,

י' אטדגי

ו מ' עמית-אניסמן ) בע"א 62386-02-19 מיום 13.1.2020, בגדרו התקבל בחלקו ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת ל' שגב ), כך שהוגדל סכום הפיצוי שנפסק לטובתה בבית משפט השלום.

1.

המשיב הורשע לפי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מעשה מגונה במבקשת שלא בהסכמתה תוך שימוש בכוח. על המשיב נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למבקשת בסך 20,000 ₪ (תפ"ח 1124/06 מיום 19.9.2007).

כמעט כשבע שנים לאחר האירוע נשוא ההרשעה, בשנת 2013 הגישה המבקשת תביעה אזרחית נגד המשיב לבית משפט השלום בהרצליה (ת"א 11392-06-13). לאור הפערים בחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו בתחום הפסיכיאטרי, ואימץ את חוות דעתו לפיה המבקשת סובלת מנכות נפשית בשיעור של 40%, מתוכה 35% "עקב הפרעת אישיות גבולית ומצב נפשי, שקדמו לאירוע". בית המשפט פסק לטובת המבקשת פיצוי בסך 101,000 ₪, מתוכם 68,000 ₪ בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי הפיצוי ששילם המשיב למבקשת במסגרת ההליך הפלילי, נפסק כי עליו לשלם לה סכום של 81,000 ₪, בנוסף לאגרת משפט ולשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 14,200 ₪.

2.

על פסק דין זה ערערה המבקשת לבית המשפט המחוזי בגין גובה הפיצויים שנפסקו לה בראשי הנזק השונים. עם זאת, במהלך הדיון ביקשה המבקשת לתחום את הערעור לשתי סוגיות עיקריות: גובה הפיצוי בראש הנזק הלא ממוני (כאב וסבל) והחזר הוצאות המשפט. לגבי ראש הנזק הלא ממוני, גרסה המערערת כי ראוי היה לפסוק לה "פיצוי של מאות אלפי שקלים". בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו והעמיד את שיעור הפיצוי למבקשת בגין כאב וסבל על סכום של 100,000 ₪. בנוסף נפסק למבקשת סכום של 11,165 ₪ בגין הוצאות משפט בבית משפט השלום ו-10,000 ₪ שכר טרחת עו"ד בהליך הערעור.

3.

המבקשת לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והגישה את בקשת רשות הערעור שלפניי, בה טענה כי יש לפסוק לטובתה סכום גבוה יותר בגין ראש הנזק של כאב וסבל. לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי היא אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים. לפיכך, דינה להידחות מכוח תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.

למעלה מן הצורך, אתייחס לטענת המבקשת לפיה מאחר שלפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי מקסימלי ללא הוכחת נזק בשיעור של 120,000 ₪, קל וחומר שבמקרה דנן, שהוא חמור יותר מהטרדה מינית, סכום הפיצוי המינימאלי בגין כאב וסבל צריך להיות 120,000 ₪. אין לקבל טענה זו. גובה הפיצוי נפסק בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו, ומעצם קיומו של רף פיצוי מקסימאלי בחוק אחד, לא נובע רף פיצוי מינימאלי בחוק אחר.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.