רע"א 9320/99 שמעון גולן נ. פוניס אשר

המבקש תבע את המשיב לפירוק שותפות, מתן חשבונות וסעד כספי. במהלך הדיון, מונה רואה-חשבון כמומחה מטעם בית-המשפט, לבדיקת הנהלת-החשבונות של השותפות, ולמתן חוות-דעתו לבית-המשפט בעניין חלוקת נכסיה. לפיכך ביקש רואה-החשבון מהצדדים להמציא לו את כל ספרי הנהלת-החשבונות שניהלה השותפות, וכן את הדו"חות הכספיים שנערכו בגין התקופה בה התקיימה השותפות.

המבקש פנה לבית-המשפט המחוזי בבקשה להורות למשיב להעביר לרואה-החשבון את כל המסמכים הדרושים, שכן לטענתו, המשיב לא העביר לרואה-החשבון את כל המסמכים הרלוואנטים, אותם גילה במסגרת גילוי המסמכים מטעמו, והוא אף מחזיק במסמכים רלוואנטים נוספים, אותם לא חשף בגילוי המסמכים. הבקשה נתמכה בתצהיר אשת-המבקש, אשר טיפלה, לטענתה, בחשבונות השותפות ובחלוקת הרווחים בה, ואשר ניתן למיטב ידיעתה. המשיב בתגובתו, שב והפנה לגילוי המסמכים שהגיש, וטען, כי אין ברשותו מסמכים נוספים.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקבעו כי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה, הדרוש להוכחת הטענות העובדתיות המפורטות בבקשתו. מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי, וטען, כי שגה בית-המשפט המחוזי בייחסו משקל ראייתי שווה לתצהירה של אשת-המבקש, ולגילוי המסמכים מטעם המשיב.

דין בקשה זו להדחות.

לא מצאתי מקום להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטת בית-המשפט המחוזי, אשר הכריע בבקשה על-פי חומר הראיות שהיה מצוי לפניו. בית-משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות דיוניות מעין זו, והמבקש לא הצביע על כל עילה, אשר יש בה כדי להצדיק הפעם את התערבותו של בית-משפט זה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.