רע"א 9321/17מדינת ישראל- משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים נ. Nobel En

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי ), מיום 30.10.2017, בת"א 28603-03-15, במסגרתה נקבע כי ההליך שבין הצדדים יתקיים בדלתיים סגורות ויחול עליו צו איסור פרסום, אך בסוף ההליך ניתן יהיה לעתור לפתיחת הדלתיים ולהיתר פרסום.

הרקע לבקשה

1.

המשיבות הן חברות העוסקות בחיפוש ובהפקה של נפט וגז טבעי בישראל. ביום 12.3.2015 הגישו המשיבות תביעה כספית בסך של 58,151,856 ש"ח נגד המבקשת (להלן גם: המדינה ) לבית המשפט המחוזי. עניינה של התביעה בהשבת תמלוגים אשר שולמו על ידי המשיבות למדינה, לטענתן – ביתר, וכן למתן סעד הצהרתי כי התמלוגים בהם יחויבו בעתיד יחושבו על בסיס תקבוליהן של המשיבות בפועל.

2.

במסגרת ההליכים המקדמיים של התביעה, הגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי בקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות ולהטלת צו איסור פרסום. בבקשה זו נטען כי מרבית המסמכים הנוגעים לתביעה והנדרשים לגילוי במסגרת הליך גילוי המסמכים כמו גם להגשתם במסגרת התביעה, הינם הסכמים מסחריים לאספקת גז הטומנים בחובם סודות מסחריים, לרבות: מידע אודות לקוחות המשיבות; תכניות מסחריות לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי; מאפייני הגז הנמכר; פרטים על אודות מאגרי הגז הטבעי של המשיבות; כמויות הגז שיסופקו במסגרת ההסכמים; מחירי אספקת הגז ועוד. המשיבות ציינו כי אף חוזי ההתקשרות שלהן עם לקוחותיהן אוסרים על חשיפת מידע זה. על כן הן ביקשו להגן על המידע הכלכלי-עסקי המצוי במסמכים הקשורים בתביעה, תוך שהסכימו לחשוף את מלוא המידע הרלוונטי הן בפני המדינה והן בפני בית המשפט. לפיכך ביקשו המשיבות להחיל את החריג לעיקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 68(ב)(8) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ) שעניינו אי חשיפת סודות מסחריים ולנהל את ההליך בדלתיים סגורות ובהתאם לכך לאסור את פרסומו, לפי סעיף 70(א) לחוק.

3.

לחלופין ביקשו המשיבות כי ככל שבית המשפט יקבע כי אין להטיל צווי דלתיים סגורות ואיסור פרסום, הוא יטיל צווים מגנים אשר יחייבו את המדינה לסודיות מוחלטת באשר למסמכי התביעה אשר ייחשפו במסגרת ההליך, וימנעו את השימוש במסמכים ובסודות המסחריים הטמונים בהם, זולת במסגרת ההליך. בבקשתן ציינו המשיבות באופן מפורט מהם אותם המסמכים הטומנים בחובם סודות מסחריים ואשר חשיפתם עשויה לגרום למשיבות נזק בלתי הפיך.

4.

ביום 30.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי בשלב זה יתקיימו כל ההליכים בדלתיים סגורות ויחול לגבי תוכנם (למעט לגבי עצם קיומם) צו איסור פרסום. כן נקבע כי בסוף ההליך ניתן יהיה לעתור לפתיחת הדלתיים ולהיתר פרסום לגבי ההליך בכללותו או לגבי אותם עניינים שיתברר שלא הייתה הצדקה לסגירת הדלתיים בקשר אליהם. את החלטתו זו נימק בית המשפט המחוזי בין היתר בכך שהמדינה לא תינזק מהמנגנון האמור ואף ההליך יתקיים כהלכה. עוד צוין כי ההליכים צפויים להתנהל כך שבכל דיון ובכל שלב תהיה התייחסות לעניינים שונים ואין המדובר בדיונים "סטריליים" שיתמקדו במסמך זה או אחר. על כן, גישה אחרת לעניין סגירת הדלתיים עשויה לעורר מחלוקות רבות במהלך הדיונים. זאת בשונה מן השלב שלאחר סיום ההליכים, בו ניתן יהיה להכריע בסוגיה תוך ידיעת התמונה המלאה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי אף מתעורר חשש כבד שתכליתה של העמדה הנוקשה אותה נוקטת המדינה, היא להרתיע את המשיבות מלנהל את תביעתן כהלכתה.

טענות המבקשת

5.

לטענת המדינה, החלטת בית המשפט המחוזי לקיום הדיון בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום מלא, מצדיקה מתן רשות ערעור. המשך הדיון באופן שנקבע עשוי לפגוע בזכותו של הציבור להיות חשוף להליך הנוגע למשאבי טבע שבבעלותו, ולהיקף התמלוגים המתקבלים כתוצאה מניצול משאבים אלה. אף אם ההליך, או חלק ממנו, יותר לפרסום לאחר מתן פסק הדין, לא יהיה בכך כדי לרפא את הפגיעה האמורה, שכן הציבור לא יוכל להיווכח בזמן אמת לכך שהאינטרסים שלו נשמרים ושמשאביו מנוהלים בצורה תקינה על ידי המדינה.

6.

המדינה מציינת כי בהליך שלפנינו היא מייצגת את הציבור ואת זכותו להיות חשוף להליך אשר עשוי להשפיע עליו באופן ישיר ועל כן חולקת היא על קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה "ספק אם יש לה פתחון פה להתנגד למבוקש". מצבורי הגז והנפט הינם נכס מתכלה יקר ערך המצוי בבעלות המדינה והציבור כולו, וברי כי על המדינה, כמי שמופקדת על האינטרס הציבורי לגבות את חלקו של הציבור עבור ניצולו של המאגר וכפיצוי על התכלותו. להליך שבענייננו השפעה רבה על הציבור וקיימת חשיבות רבה שהציבור יהיה חשוף לו. ההחלטה על סגירת הדלתיים והטלת איסור פרסום תמנע אם כן את קיומו של דיון ציבורי חשוב.

7.

עוד טוענת המדינה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשת רשות הערעור ולבטל את ההחלטה. בית המשפט לא שקל את אינטרס הציבור ואת משקלו של עקרון פומביות הדיון. לא קיימת התייחסות לאינטרס הציבורי שנפגע כתוצאה מקיומו של דיון בדלתיים סגורות, בפרט כאשר מדובר בסוגיה המערבת אינטרס ציבורי מובהק. בית המשפט אף לא הכריע בשאלת סודיותם של המסמכים הנטענים ולא בחן באופן ספציפי כל מסמך ומסמך. בית המשפט הסתפק רק באמירות כלליות והניח כי אכן קיימים סודות מסחריים בעוד שלטענת המבקשות, חלק מן המסמכים שנטענו ככאלה הכוללים סודות מסחריים, מהווים נחלת הרבים וניתנים לגילוי בנקל באמצעות רשת האינטרנט על ידי כל אדם.

8.

עוד נטען כי המחלוקת שעומדת במרכז הדיון נוגעת לשאלה כיצד יש לחשב את התמלוגים שהמשיבות משלמות לקופת המדינה עבור ניצולם של מאגרי הגז – האם יש לקבוע את התמלוגים כנגזרת ממחיר השוק, או שמא לפי המחיר שגבו המשיבות בפועל. על כן, כלל לא ודאי שהמסמכים, שנטען כי הם מכילים סודות מסחריים, עומדים בבסיסו של הדיון ואין ודאות שאף יוגשו כראיות במהלך המשפט. בנוסף, המשיבות לא ביססו וממילא לא הוכיחו בבקשתן קיומם של סודות מסחריים ולא הצביעו על כך שמתקיימים היסודות הנדרשים לקיומם של סודות מסחריים בהתאם לסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות ).

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, כולל בקשת המשיבות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבות (המתועדת ממילא בבקשה הנ"ל).

10.

כידוע, סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט מורה כי רשות ערעור על "החלטה אחרת" של הערכאה הדיונית תינתן רק במקרים חריגים בהם שוכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה תשפיע באופן מכריע על זכויות הצדדים או תוביל לניהולו של הליך מיותר או שגוי מיסודו (רע "א 1706/ 14 בן אהרון נ' בן דוד (20.7.2014); רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק (23.4.2013); רע"א 4382/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "דרום השרון" נ' רוטשילד (30.4.2009)). לא מצאתי כי מתקיים בענייננו אחד מן הטעמים האמורים המצדיק את התערבות בית משפט זה בשלב זה של ההליך.

11.

אין חולק באשר לחשיבותו של עקרון פומביות הדיון אשר זכה לעיגון חוקתי במסגרת סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ונקבע לא אחת כי הוא מהווה מרכיב יסוד במשטר הדמוקרטי, התורם לתקינותו של ההליך המשפטי, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת (רע"א 3788/06 יפת נ' ידיעות אחרונות בע"מ (19.1.2012); רע"א 3614/97

אבי יצחק, עו"ד נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ , פ''ד נג(1) 26 (1998) ). ואולם, גם עקרון חשוב זה אינו מוחלט אלא יחסי. היקפו נגזר מן האיזון בינו לבין ערכים, זכויות ואינטרסים אחרים, אשר מוטל על החברה להגן גם עליהם ( ע"א 2800/97 ליפסון נ' גהל , פ''ד נג(3) 714 (1999); ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ

(15.2.2005) ). סעיף 68(ב) לחוק קובע רשימה סגורה של עילות מכוחן יכול בית המשפט להורות על סגירת דלתיים. העילה הרלוונטית לענייננו קבועה בסעיף 68(ב)(8) לחוק ועניינה הגנה על סוד מסחרי. על פי ההגדרה הקבועה בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, סוד מסחרי הינו " מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו ".

12.

אין ספק כי לכל הפחות, חלק מן המסמכים הנדרשים לגילוי במסגרת הליך גילוי המסמכים דנן, הינם על פניהם מסמכים הטומנים בחובם סודות מסחריים של המשיבות, העומדים בהגדרה הקבועה בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות. כך למשל באשר להסכמים בין המשיבות ללקוחותיהן הכוללים מידע באשר לתכניותיהן המסחריות לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי, תקצובן ומנגנונים ליישומן, מאפייני הגז הנמכר, פרטים אודות מאגרי הגז הטבעי של המשיבות, כמויות הגז שיסופקו במסגרת ההסכמים ומחיריהם. כמו כן עיון ברשימת המסמכים שציינו המשיבות בבקשתם מלמד כי קיימים בהם מסמכים לרוב אשר מעצם טבעם מגלמים בתוכם סודות מסחריים (למשל: הסכם תפעול משותף בנוגע לרישיונות "ים-תטיס", מיום 24.2.1999; הסכם תפעול משותף בנוגע לרישיונות "גל", מיום 16.11.1999; הסכם למכירה ורכישת גז עם Oil Refineries Ltd. , מיום 3.9.2004; הסכם למכירה ורכישת גז עם I.P.P Delek Ashkelon Ltd. , מיום 1.7.2005; הסכם להעברת זכויות לרכישת גז מ- Oil Refineries Ltd.

ל- Paz Ashdod Refinery Ltd. , מיום 13.12.2007; הסכם למכירה ורכישת גז עם American Israel Paper Mills Ltd. , מיום 29.7.2005; דו"ח תקופתי של דלק קידוחים לשנת 2013, מיום 18.3.2014 ועוד). על פניו נראה בשלב זה כי מסמכים אלה אכן רלוונטיים לשם ניהול התביעה ועל כן צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי נכון לעת הזאת כל ההליכים שבין הצדדים יתנהלו בדלתיים סגורות ויחול לגבי תוכנם צו איסור פרסום. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, אף אני סבור כי גישה אחרת לעניין סגירת הדלתיים עתידה לעורר מחלוקות רבות במהלך ההליך וכך עשויה להקשות מאוד על ניהולו התקין ואף עלולה לשבשו באופן קשה.

13.

זאת ועוד, לאור חשיבותו של עקרון פומביות הדיון, ולאור העובדה שאת החריגים לעקרון זה, כמו כל חריג, יש לפרש בצמצום – חזקה על בית המשפט, כפי שאכן קבע, שיבדוק בשנית את החלטתו במועד מאוחר יותר. בדומה, אם לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים יסבור בית המשפט כי המסמכים הרלוונטיים לתביעה אינם טומנים בחובם סודות מסחריים הראויים להגנה, גם אז יורה על קיום הדיון בדלתיים פתוחות.

14.

עוד יש להבהיר כי אף אם הדיון כולו יתקיים בדלתיים סגורות, אין משמעות הדבר בהכרח כי איסור הפרסום יימשך גם לאחר מתן פסק הדין. לבית המשפט הסמכות להורות על פרסום הליך שהתנהל בדלתיים סגורות והמבחן הוא האם התכלית שלשמה נסגרו הדלתיים מלכתחילה נותרה בעינה ( ע"א 4244/12 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' ברכה (19.2.2014) ). אין ספק כי בבוא העת יידרש בית המשפט לתת דעתו גם לעניין זה.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.