רע"א 9328/16 ד"ר עו"ד שמואל ברקוביץ כונס הנכסים נ. יהודיוף אביבה

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.10.2016 (ע"א 11072/15, סגנית הנשיא ג' כנפי-שטייניץ והשופטים י' מרזל ו- א' רומנוב ), ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע.

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש וקיבל באופן חלקי ערעור שהגישו המשיבים 7-3 על החלטות של בית משפט השלום בירושלים מהימים 6.10.2011, 10.4.2014 ו-8.11.2015 (ת"א 9507/00, השופט י' שמעוני ).

2.המבקש מונה ככונס נכסים (להלן: הכונס ) לצורך פירוק השיתוף במקרקעין שהיו בבעלותם המשותפת של המשיבים.

3.בית משפט השלום נתן כמה החלטות בעניין שכר טרחתו של הכונס. ביום 6.10.2011 ניתנה החלטה שקבעה את שכר טרחתו של הכונס וכן קבעה כי לסכום זה לא יתווסף מע"מ. ביום 10.4.2014 דחה בית משפט השלום בקשה לפסוק לכונס שכר טרחה נוסף בציינו כי שכר הטרחה שנפסק לו הוא "מכובד ביותר". עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי יש להוסיף לשכר טרחתו של הכונס מע"מ. ביום 8.11.2015 ניתנה החלטה נוספת של בית משפט השלום שבה הוא חזר על החלטתו מיום 10.4.2014 והוסיף לה נימוקים. להשלמת התמונה יצוין, כי הצדדים ניהלו הליכים נוספים באשר לשכר טרחת הכונס וביניהם הליכים ערעוריים, אולם איני צריכה להידרש אליהם במסגרת הבקשה שבפני.

4.הן הכונס והן המשיבים 7-3 הגישו ערעורים על החלטותיו של בית משפט השלום באשר לשכר הטרחה שנפסק לכונס. בית המשפט המחוזי איחד את הדיון בשני הערעורים.

5.בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הכונס וקיבל באופן חלקי את ערעורם של המשיבים 7-3. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתערב בהחלטותיו של בית משפט השלום אשר היה בקיא בפרטי המקרה והתרשם באופן בלתי-אמצעי מהתנהלות הצדדים לאורכו של הליך כינוס הנכסים. עם זאת, הוא הוסיף וקבע כי יש להפחית את שכר הטרחה שנפסק לכונס בגין פירוק השיתוף של שני נכסים, וכן קבע כי אין להוסיף מע"מ על שכר הטרחה שנפסק. בית המשפט המחוזי סבר כי יש להתייחס להחלטתו של בית משפט השלום מיום 6.10.2011 כ"מקשה אחת", דהיינו כי ההנחה שעמדה ביסוד פסיקתו של שכר הטרחה, שאף כונה "מכובד ביותר", הייתה כי הוא מגלם בתוכו גם את רכיב המע"מ. בית המשפט המחוזי סבר שאין להוציא מכלל אפשרות כי אילו בית משפט השלום היה סבור שיש להוסיף לשכר הטרחה מע"מ הוא היה קובע את שכר טרחת הכונס בשיעור נמוך יותר. מסקנתו של בית המשפט המחוזי נתמכה גם בהודעה ששלח הכונס למשיבים לפיה אין בכוונתו לגבות מהם מע"מ. בית המשפט המחוזי סבר כי הודעה זו יצרה אצל המשיבים ציפייה אשר יש לתת לה משקל.

6.הבקשה שבפני נסבה על היבט מסוים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי – ההחלטה לבטל את תשלום המע"מ בשכר הטרחה של הכונס. לטענת הכונס, צירוף מע"מ לשכרו של כונס נכסים הוא סוגיה בעלת חשיבות ציבורית ומשמעות כספית ניכרת. לטענתו, ההחלטה נשוא הבקשה דנן סותרת פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי המורה על צירוף של מע"מ לשכר טרחת כונס נכסים (בהפניה לרע"א (י-ם) 33302-07-11 יהושע נ' חריש (27.10.2011)). בהקשר זה טוען הכונס כי עצם קיומן של הכרעות סותרות בערכאות הדיוניות מצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על מנת להבהיר את ההלכה. הכונס מוסיף וטוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי גרם לו עוול משווע וכי הוא סותר באופן חזיתי את ההלכה לגבי הגישה המצמצמת בהתערבותה של ערכאת הערעור בענייני שכר טרחה. באופן ספציפי, הכונס טוען כי בית המשפט המחוזי שגה כשסטה מהחלטותיו של בית משפט השלום בנוגע לתשלום המע"מ.

7.לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה שדין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כלל ידוע הוא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים שבהם עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שבפני אינה מעוררת שאלות עקרוניות, אלא נסבה על גובה שכר הטרחה הראוי בגין מלאכתו של הכונס בענייננו. הכרעתו של בית המשפט בעניין צירוף המע"מ לשכר טרחתו של הכונס תחומה לנסיבות העניין ונגזרת מהשאלה מהו שכר הטרחה הראוי שלו זכאי הכונס והאם סכום זה משקף בתוכו את רכיב המע"מ או לא. לפיכך, מדובר בבקשה שאינה מעלה שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית.

ממילא, נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.