פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9334/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
מיקי עוז עסקים בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. סוגת 1967 בע"מ
2. סמולינה בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 14.11.2010 שניתן על ידי כבוד השופטים קובו,
רובינשטיין, וצ'רניאק
בשם המבקשת:
עו"ד ניר גרשוני
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב (ע"א 4000-07 מפי כבוד השופטים קובו , רובינשטיין וצ'רניאק) לפיו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום (ת"א 20103/96 מפי כבוד השופטת ח' ימון) , במסגרתו נדחתה תביעת המבקשת לפיצוי כספי בסך 773 , 515 בגין ביטול חד צדדי של הסכם אשר נכרת בין הצדדים.
2.
המבקשת התקשרה עם המשיבות בהסכם לפיו הוענקה לה זכות בלעדיות לאיסוף ורכישת שקי סוכר. כעבור שנתיים מחתימת ההסכם הודיעו המשיבות למבקשת כי הואיל והאחרונה התקשרה בהסכם עם חברה מתחרה של המשיבות ועובדה זו הוסתרה ממנה. היא הודיעה על ביטול ההסכם ביניהם. על רקע האמור הגישה המבקשת תביעה בטענה שביטול ההסכם נעשה שלא כדין וגרם לה לנזקים של אובדן הכנסות ,
הוצאות ופגיעה במוניטין. בית משפט השלום דחה את התביעה (ת.א. 20103/96 מפי כבוד השופט ח' ימון מיום 30.6.02) בציינו כי הוא מעדיף את עדות של מר דוד פרנקלין , יו"ר מועצת המנהלים ומנכ"ל משיבה 2 , אשר הינה אמינה ומהימנה. זאת על פני עדותם של עדי המבקשת. עוד נקבע כי בטול ההסכם לא נועד להזיק למבקשת אלא למנוע תחרות מצידה ולמנוע ממנה קבלת מידע על זהות לקוחותיה של משיבה 1. הוגש ערעור לבית משפט המחוזי (ע"א 2781/0 מפי כבוד השופטים גרסטל ,
פוגלמן ושילה) אשר התקבל. נקבע כי בית משפט השלום לא הכריע במחלוקות העיקריות שהונחו בפניו והתיק הוחזר לדיון נוסף. בית משפט השלום הוציא מתחת ידו פסק דין משלים בסופו הגיע שוב לאותו מסקנה לפיה דין התביעה להדחות (ת"א 20103/96 מיום 12.11.07). בערעור נוסף שהוגש קבע בית משפט המחוזי כי בית משפט השלום פעל כנדרש והכריע בשאלות השנויות המחלוקת. לא נמצא כל דופי במסקנה לפיה המבקשת התחרתה שלא כדין במשיבות. בהתאם הערעור נדחה והמבקשת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20 , 000 ₪ (ע"א 4000/07 מיום 14.11.10). מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.
3.
לטענת המבקשת חרף העובדה שבגלגול הראשון התיק חזר לבית משפט השלום על מנת שידון בשאלות השנויות במחלוקת שלא זכו לליבון בפסק דינו , הרי שבפועל בית משפט השלום פעל בניגוד להנחיית ערכאת הערעור ודן בשאלות שכברו הוכרעו. בית המשפט הסתמך על אותם עדויות שהוכרעו בגלגול הראשון ולא בחן עובדות וראיות שלא נבחנו בפסק הדין הראשון. כך למשל למרות שבית המשפט המחוזי קבע בגלגול הראשון כי עדותו של מר פרנקלין ,
אין בה כדי להניח את התשתית העובדתית הצריכה להכרעה ,
בפועל ביסס בית משפט השלום את מסקנותיו בעיקר על עדות זו. לשיטת המבקשת אין בראיות שנסקרו על ידי בית המשפט השלום כדי להוכיח שהיא התחרתה שלא כדין במשיבות ועל כן אין למשיבות כל זכות חוקית לבטל את ההסכם שביניהם.
4.
בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור ,
מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית , החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). די באמור כדי לדחות את הבקשה. יתרה מזו , בפסק הדין נשוא הבקשה בחן בית משפט המחוזי באופן מדוקדק את פסק דינו של בית משפט השלום והגיע למסקנה שמקובלת עליי לפיה בית משפט השלום הוציא מתחת ידו פסק דין משלים , מנומק ומפורט אשר דן בנושאים הטעונים השלמה בהתאם להנחיית ערכאת הערעור , על פי חומר הראיות שבפניו. בניגוד לפסק הדין הראשון ,
הרי שבית משפט השלום השלים את החסר וקבע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים כגון שהמבקשת הפרה את חובת הסודיות המוטלת עליו לפי סעיף 11 להסכם בדרך בה בפועל התחרתה במשיבות. בניגוד לנטען בית המשפט לא ביסס את מסקנתו רק על בסיס עדותו של מר פרנקלין אלא על עדויות נוספות. לא מצאתי לנכון להתייחס לשלל טיעוני המבקשת משאלו מתייחסים לממצאים עובדתיים. כידוע ההתערבות בממצאים אלו תיעשה במקרים חריגים וביתר שאת במסגרת בקשה למתן רשות ערעור. החשוב לעניינו הוא שהעניין נדון כבר על ידי ארבעה מותבים אשר הכריעו בשאלות עובדתיות הקשורות לדלת אמותיו של הסכסוך שבין הצדדים ואין כל עילה משפטית המצדיקה דיון בגלגול שלישי.
5.
לאור האמור הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באדר א' תשע"א (6.3.11).
ש ו פ ט