החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 935/13 אשבד נכסים בע"מ נ. בן עזריה בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

בוררות · סמכות הבורר וטענות מקדמיותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין סמכות הבורר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי הבקשה מקדימה את זמנה. נקבע כי טענות בדבר סמכות הבורר ויריעת המחלוקת יש להעלות תחילה בפני הבורר. ההחלטה אינה מהווה מעשה בית דין, והפנייה לבית המשפט תיעשה לאחר הכרעת הבורר.

העובדות

המבקשות והמשיבות מנהלות הליך בוררות שנמצא בשלבים מקדמיים ביותר, ובו הוגש כתב תביעה בלבד. המבקשות טרם הגישו כתב הגנה וטוענות כי המשיבות הרחיבו את יריעת המחלוקת מעבר לסמכות הבורר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני בעניין זה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר לבורר תחילה את טענת המבקשות בדבר חריגת כתב התביעה מגבולות הסמכות, או שניתן לפנות מיד לבית המשפט?
  2. 2.האם יש מקום להתערבות בית המשפט בהליך בוררות שנמצא בשלבים מקדמיים ביותר?

הלכות

  1. 1

    טענה בדבר היקף המחלוקת וסמכות הבורר היא טענה מקדמית שיש להכריע בה לפני הבורר תחילה, ורק לאחר מכן במידת הצורך לפני בית המשפט.

    ״טענה זו וההתנגדות לה, ראוי שתובאנה לפני הבורר קודם כל, ורק לאחר מכן במידת הצורך לפני בית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חזקה על הבורר שיבחן היטב את טענת הסמכות, ועד להכרעתו אין מקום להתערבות בית המשפט.

    ״חזקה על הבורר שיבחן היטב את טענת הסמכות ולא ידון בנושאים שאינם בסמכותו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בוררות
  • סמכות הבורר
  • טענה מקדמית
  • רשות ערעור
  • סעד זמני
  • יריעת המחלוקת
  • כתב תביעה
  • התערבות בית המשפט
  • מעשה בית דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

935/13

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. אשבד נכסים בע"מ

2. אשבד בילדינג בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. בן עזריה בע"מ

2. תדהר (3000) יזמות והשקעות בע"מ

3. אילן שרקון, עו"ד

4. אמנון בן דרור

5. אחמד אבו רפחא

6. שרה בן דרור

7. רמי ליפמן ז"ל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי תל- אביב-יפו מיום 29.01.2013 בתיק ה"פ 043257-01-13 שניתן על ידי

כבוד השופטת י' שבח

בשם המבקשות:

עו"ד גל הררי;

עו"ד שני סדוף-פרל

החלטה

לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף בלא צורך בקבלת תגובה.

סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי מדובר בבקשה שמקדימה את זמנה וכי ראוי ליתן לבורר הזדמנות להתייחס לטענות המבקשות בדבר היקף המחלוקת שתידון בבוררות לפניו. הליך הבוררות בין הצדדים מצוי בשלבים מקדמיים ביותר. כל שהוגש במסגרת הבוררות בשלב זה הינו כתב תביעה, כאשר המבקשות טרם הגישו כתב הגנה. טענת המבקשות כי המשיבות הרחיבו את יריעת המחלוקת במסגרת כתב התביעה וכי אין לבורר סמכות לדון בחלק מהנושאים הינה במהותה טענה מקדמית שיש להכריע בה טרם בירור ההליך לגופו. טענה זו וההתנגדות לה, ראוי שתובאנה לפני הבורר קודם כל, ורק לאחר מכן במידת הצורך לפני בית המשפט. זהו סדר הדברים ההגיוני והיעיל, והריצה המוקדמת לבית המשפט אינה מוצדקת בנסיבות דנן.

מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי כי חזקה על הבורר שיבחן היטב את טענת הסמכות "ולא ידון בנושאים שאינם בסמכותו מחמת היותם חורגים מסוגיית "ביצוע הסכם זה"... עד אז אין מקום להתערבות בית המשפט". אוסיף כי ראוי בנסיבות אלה שהבורר ייתן החלטה בטענות המקדמיות בהקדם, ועוד בטרם יחל בבירור ההליך לגופו.

יודגש, אין לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי או בהחלטתי דנן מעשה בית דין. במילים אחרות, אין בהחלטות אלה כדי להציב בפני הצדדים מחסום מלפנות לבית המשפט בטענות לעניין סמכות הבורר, אלא שפניה זו ראוי שתיעשה, כאמור, לאחר שתינתן הכרעה של הבורר בשאלה זו, שכן זהו סדר הדברים ההגיוני והיעיל. כמו כן, יודגש כי אין בהחלטתי דנן כדי לקבוע מסמרות בשאלה הכללית שהעלו המבקשות בבקשתן, בדבר עצם סמכותו של הבורר לדון בגבולות סמכותו, שאלה אשר בפסיקה ניתן למצוא פנים שונות לה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, ועימה גם הבקשה למתן סעד זמני. מכיוון שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' אדר תשע"ג

(18.2.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענה בדבר היקף המחלוקת וסמכות הבורר היא טענה מקדמית שיש להכריע בה לפני הבורר תחילה, ורק לאחר מכן במידת הצורך לפני בית המשפט.
  2. 2חזקה על הבורר שיבחן היטב את טענת הסמכות, ועד להכרעתו אין מקום להתערבות בית המשפט.