פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 96 /
9351
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המבקשים
:
1.
עמנואל איזיקוביץ
2.
משה איזיקוביץ
נגד
המשיב
ה :
ציפורה גלר
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב שניתנה ביום 8.12.96 על ידי כבוד השופט
גרוס בתיק ע"א 133/95
בשם
המבקשים: עו"ד לבון
בשם
המשיבה: עו"ד צורף
החלטה
צודקים המבקשים בטענתם כי לבית משפט קמא סמכות טבועה להאריך מועד לביצוע חיוב שנקבע בהסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. (ראו ע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי , פ"ד מו(3) 279 וההפניות שם).
ברם, לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש על ידי שני הצדדים, נחה דעתי כי במקרה הנוכחי לא התמלאו התנאים הנדרשים לשם מתן אורכה על פי הילכת ע.א. 230/87 הנ"ל.
הבקשה מלמדת כי הסיבה לאי קיום הסכם הפשרה במועדו נעוצה בכך שהמבקשים לא הצליחו לגייס במועד את סכום הכסף הנדרש לשם ביצוע התשלום. עובדה זו, כשלעצמה, אינה יכולה להחשב אי עשייה הנובעת מסיבות שלא היתה למבקש שליטה עליהן. לפיכך, על פי ההלכה הפסוקה, אין היא מצדיקה, מתן הארכת מועד.
יתרה מזאת. עקב כך שמלווה כלשהו היה מוכן להעמיד לרשות המבקשים בהלוואה את הסכום הנדרש לתשלום על פי הסכם הפשרה, אך היתנה זאת ברישום הערות אזהרה לטובתו, דרשו המבקשים להתנות את תשלום הכספים בכך שקודם לתשלום תסכים המשיבה לרשום הערות אזהרה כאמור. דא עקא, הדרישה לרישום הערות אזהרה אינה מעוגנת בהסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. למעשה, מעוניינים המבקשים לשנות את תנאיו של הסכם הפשרה שקיבל בהסכמתם תוקף של פסק דין. לכך, אין הם זכאים.
התוצאה היא שבקשת המבקשים לרשות ערעור נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסד 5,000 ש"ח.
ניתנה היום י' באדר ב' התשנ"ז (19.3.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96093510.
E02