פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9353/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
אברהם שולביץ
נ ג ד
המשיבים:
1. שושנה
גליקסמן
2. אריה שנהב
3. מרים שנהב
בקשת רשות ערעור על פסק-דין
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 17.9.03 בע"א 1974/00, שניתן על-ידי
כבוד סגן-הנשיא י' גרוס, והשופטות א' קובו ומ' רובינשטיין
בשם המבקש: עו"ד שבת לוי
החלטה
המבקש, עורך-דין במקצועו, ייצג את המשיב 2 (להלן: המשיב) לצורך הסדרת חובותיו לבנק איגוד בע"מ (להלן: הבנק). בגדר זאת, המשיב הסמיך את המבקש להגיע להסדר בשמו ובמקומו עם כל נושיו, לרבות עם הבנק. המשיב, יחד עם רעייתו – היא המשיבה 3 – עזבו את הארץ באופן פתאומי. במסגרת ניסיונותיו של המבקש להגיע להסדר עם הבנק, דרש הלה ערבויות מספקות לקיום ההסדר, תוך שהוצע כי נכס מקרקעין (להלן: המקרקעין), שהמשיב שותף בחלקים ממנו, ושהמשיבה 1 (להלן: המשיבה) – אחותו של המבקש – שותפה גם היא בחלקים ממנו, ישועבד כולו לטובת הבנק. בהתאם לכך, הגיע המבקש אל דירת המשיבה, בשעת לילה, וביקשה לחתום, על אתר, על ייפוי-כוח שיאפשר לו רישום המשכנתא על המקרקעין. המשיבה, ולאחר התלבטות והיסוס, חתמה על ייפו-הכוח. בהתאם נחתם הסכם בין המבקש לבין הבנק, להסדר חובו של המשיב (להלן: ההסדר). אלא, ומשלא עמד המשיב בתשלומים שנקבעו במסגרת ההסדר, מימש הבנק את המקרקעין, והלה נמכרו.
בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש, וכנגד המשיבים 2 ו- 3, בבית-משפט השלום בתל-אביב, טענה היא לפגמים ברצון בכל הקשור לחתימתה על ייפוי-הכוח. בקבלו את התביעה, מצא בית-המשפט פגמים בדרך הפעולה של המבקש, תוך שקבע, כי היה על המבקש להותיר בידי המשיבה פתח לבדיקה עצמאית, ומשגילתה הלה התלבטות, היה עליו לעוזבה לנפשה. הוסיף בית-המשפט והטעים, כי המבקש לא מסר למשיבה את מלוא המידע ששומה היה עליו להעבירו לידיה, לרבות היקף הסיכונים שבחתימה על ייפוי-הכוח. לפיכך, חויב המבקש בתשלום נזקי המשיבה. יחד-עם-זאת, בית-המשפט הוסיף וחייב את המשיבה, בשיעור של מחצית הנזק שנגרם לה, וזאת בשל הרשלנות התורמת מצדה, אשר באה לידי ביטוי בכך שהיא לא נקטה אמצעי זהירות עצמאיים, הגם שידעה כי המסמך עליו חתמה היא, עלול לשנות את מצבה לרעה.
המבקש ערער לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בערעורו טען כנגד האחריות שהטילה עליו הערכאה הדיונית כלפי צד שלישי, הוא המשיבה. בית-המשפט (סגן-הנשיא יהושע גרוס, והשופטות אסתר קובו ומיכל רובינשטיין) דחה את הערעור, תוך שאימץ את פסק-דינה של הערכאה הדיונית, על כל נימוקיה.
מכאן לבקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על טיעוניו בפני בית-המשפט המחוזי. אלא שטענותיו של המבקש, בין אם משפטיות הן ובין אם עובדתיות, אינן חורגות מעניינו הספציפי של המבקש, שכאמור זהו תנאי למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
הבקשה נדחית, איפוא.
ניתנה היום, כ"ד בטבת תשס"ד (18.1.04).
ש
ו פ ט ת