פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 9354/08
בפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
משה נוטמן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד רוני א. אילן
2. עו"ד ישי בית און
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.11.08 בבש"א 19512/08 (ה.פ. 935/08)
שניתנה על ידי כבוד
השופט י' זפט
ובקשת עיכוב ביצוע.
בשם המבקש:
עו"ד יאיר בן-דרור
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.11.08 בבש"א 19512/08 (ה.פ. 935/08) (כבוד השופט י' זפט) אשר דחה את בקשתו של המבקש למתן צו מניעה זמני לקיום הליך בוררות בין המבקש לבין המשיב 1 אשר עתיד להתחיל להתברר לפני המשיב 2
ביום ראשון, 9.11.08, עד להכרעה בטענותיו של המבקש בדבר תוקף מינויו של הבורר. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד לפיו יעוכבו הליכי הבוררות עד להכרעה בבקשת רשות הערעור לגופה.
1.
ביום 26.10.06 נחתם הסכם שכר טרחה בין המבקש לבין המשיב 1 (להלן – ההסכם ). סעיף 18 להסכם הינו תניית בוררות לפיה:
"כל מחלוקת או סכסוך מכל סוג שהוא בין הצדדים להסכם זה, לרבות ובין היתר בעניין הטיפול המשפטי ו/או עניין שכר הטרחה, ימסרו לבוררות מוסכמת בפני בורר דן יחיד – יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אילן בומבך ו/או מי מטעמו. הבורר יהיה מחוייב לדון על פי הדין הישראלי".
בין המבקש למשיב 1 נתגלע סכסוך אודות שכר הטרחה שלכאורה חייב המבקש לשלם למשיב 1. בין לבין, עד שהתגלע הסכסוך האמור, נבחר עו"ד דורון ברזילי לתפקיד יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין (להלן – יו"ר הועד ) והחליף את עו"ד בומבך בתפקיד זה.
2.
מהחלטתו של בית המשפט קמא עולה כי ביום 25.3.08 הודיע עו"ד ברזילי לצדדים כי מינה את עו"ד נורית אמיתי כבוררות בסכסוך ביניהם. מאחר שעו"ד אמיתי הודיעה לצדדים על היכרות בינה לבין המשיב 1.
לבקשתו של המשיב 1, מינה עו"ד ברזילי את המשיב 2 לתפקיד הבורר. כתוצאה מכך, ולאחר תכתובות שהוחלפו בין הצדדים, פנה המבקש לבית המשפט קמא בבקשה לצו מניעה זמני, אשר יאסור על קיום הליכי בוררות לפני המשיב 2 עד למתן פסק דין בבקשה שהגיש המבקש בעניין ביטול מינויו של המשיב 2 לבורר (ה.פ. 935/08), במסגרתה טוען המבקש כי מינויו של עו"ד בומבך לבורר במסגרת תניית הבוררות הוא מינוי אישי ולפיכך מינויו של המשיב 2 על ידי עו"ד בומבך נעשה בחוסר סמכות.
3.
ביום 4.11.08 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו מניעה זמני בקובעו כי בחירתו של עו"ד בומבך נבעה עקב היותו יו"ר הועד וכי העובדה שתניית הבוררות מאפשרת למנות לתפקיד "מי מטעמו" של עו"ד בומבך תומכת בהנחה כי אין מדובר במינוי אישי אלא במינוי של אדם הנושא בתפקיד יו"ר הועד באשר הוא. בנוסף, ציין בית המשפט כי בתגובה להודעתו של עו"ד ברזילי על מינויה של עו"ד אמיתי לבוררת בסכסוך בין הצדדים, השיב המבקש לעו"ד אמיתי, הודה לה על הגינותה והודיע לה כי
בתיאום עם המשיב החליט שלא להיעזר בשירותיה. לפיכך, קבע בית המשפט קמא כי המבקש לא מצא פגם בכך שהמינוי נעשה על ידי עו"ד ברזילי ולא על ידי עו"ד בומבך. לפיכך, דחה בית המשפט קמא את הבקשה לצו מניעה זמני. מכאן הבקשה שלפניי.
4.
במסגרת הבקשה שלפניי שב המבקש וחוזר על טענותיו בדבר חוסר סמכותו של עו"ד ברזילי למנות בורר בסכסוך בינו לבין המשיב 1. לטענתו, הסכמתו למינויו של עו"ד בומבך נבעה מהיכרותו את עו"ד בומבך כאדם מאמין ושומר מצוות, כמו המבקש עצמו, ותוך הסתמכות על אישיותו של עו"ד בומבך כמי שיוכל לסמוך עליו בעת מחלוקת ועל שיקול דעתו אם יחליט למסור את הטיפול בסכסוך לאחר. לטענתו, לא הסכים למסור את ההחלטה לכל אדם אחר וסעיף 18 קובע כי לא יו"ר הועד הוא שימנה בורר, אלא עו"ד בומבך, שבאותה העת שימש כיו"ר הועד, או מי מטעמו. המבקש מוסיף ומעלה טענות לפיהן אחיו המתגורר בישראל התייצב לייצגו בהליך לפני המשיב 2 למרות שלא הוסמך לעשות כן וכי ההחלטה לקיים את הבוררות במהלך השבוע הבא תגרום לו נזק רב, הואיל והוא מתגורר בדרום אפריקה וכתוצאה מכך הוא יאלץ להיעדר מעבודתו, לרכוש כרטיס טיסה ולהגיע לישראל באופן בהול. לחילופין, טוען המבקש כי במידה שלא יגיע לישראל, יגרם לו עיוות דין חמור ותיפגע באופן ממשי יכולת ההתגוננות שלו בפני תביעתו של המשיב 1.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא שלא ליתן צו מניעה וכי דין הבקשה להידחות, מן הטעמים המפורטים בהחלטתו של בית המשפט קמא.
6.
ראשית, תניית הבוררות בהסכם נוקטת בלשון "יו"ר ועד מחוז תל אביב... ו/או מי מטעמו " [ ההדגשה שלי – י.ד. ]. בנסיבות אלה, ברי כי המבקש לא הסכים למינויו של עו"ד בומבך בלבד והוא היה מודע לאפשרות כי אחר מלבד עו"ד בומבך ישמש בורר בסכסוך שעלול להתעורר בינו לבין המשיב 1. טענותיו של המבקש כעת כי הוא בחר בעו"ד בומבך על סמך היכרותו האישית עימו ועל סמך היותו אדם שומר מצוות נטענות בעלמא, ואין להן ביטוי בהסכם עצמו.
לטעמי, כאשר צד להסכם בוררות מבקש לקבוע מראש את זהותו של הבורר ו/או את זהותו של מי שמוסמך יהיה למנות את הבורר, עליו לעמוד על כך שהדבר ייקבע מפורשות בהסכם הבוררות והוא הדין במקרה בו מבקש צד להסכם בוררות לקבוע את זהותו של בורר על סמך אמונתו הדתית או בשל היותו אדם שומר מצוות.
7.
שנית, כפי שציין בית המשפט קמא, המבקש לא העלה טענות כלשהן כנגד סמכותו של עו"ד ברזילי למנות בורר שעה שעו"ד ברזילי מינה את עו"ד אמיתי לבוררת בסכסוך בין הצדדים. בנסיבות אלה, לכאורה נראה כי הבסיס לטענותיו של המבקש כנגד סמכותו של עו"ד ברזילי הינו סד הזמנים שקבע המשיב 2 לניהול הליך הבוררות, אשר אינו עולה בקנה אחד עם רצונותיו של המבקש. אין בכך כדי להצדיק את מתן הצו המבוקש.
8.
נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית וממילא נדחית גם בקשתו של המבקש למתן צו מניעה ארעי. משלא נתבקשה תשובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.
9.
בשולי הדברים יוער כי מן הראוי שהמשיב 2 ישקול מחדש את סד הזמנים שנקבע לניהול הליך הבוררות על מנת לאפשר למבקש, שהינו תושב דרום אפריקה, להגיע לישראל זמן סביר לפני תחילת הליך הבוררות.
נוכח העובדה כי הליך הבוררות צפוי להיפתח ביום ראשון הקרוב, ה-9.11.08, יתכן כי מן הראוי היה לדחות את מועד תחילתו של ההליך בימים ספורים, על מנת שלא יגרם למבקש עיוות דין.
ניתנה היום, ח' בחשוון התשס"ט (6.11.08).
ש ו פ ט