רע"א 9365/01 ד"ר יעקב ריכטר נ. BOSTON SCIENTIFIC CORPORATION

המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מחזיקה ב22%- ממניות המבקשת 4 (להלן: המבקשת). בין השתיים פרץ סכסוך, שמקורו בטענת המבקשת כי המשיבה גזלה ממנה סוד מסחרי. המבקשת תבעה איפוא את המשיבה בבית-משפט בארצות-הברית בגין פגיעה בקניינה הרוחני. במקביל לניהולו של ההליך, הודיעה המשיבה למבקשת כי לנוכח משבר האמון שנוצר ביניהן, דורשת היא כי ימונה דירקטור מטעמה בחבר-המנהלים של המבקשת. דרישה זו נענתה על-ידי המבקשת בשלילה, ומשכך, הגישה המשיבה תביעה כנגדה בבית-המשפט המחוזי בירושלים.

בגידרו של הליך זה, ביקשה המבקשת לחקור עד, שהינו נושא משרה בכיר במשיבה, על תצהיר שהוגש על-ידו. המשיבה ביקשה כי על עדות זו יחול החסיון מפני הפללה עצמית, שכן חששה כי בעדות זו ייחשפו מעשים פליליים שביצע העד על-פי הדין האמריקאי. טענה זו נדחתה בבית-המשפט המחוזי, תוך שנקבע כי חסיון מפני הפללה עצמית אינו עומד לעד, מקום בו עדותו אינה צפויה לחשוף מעורבות בעבירה על-פי הדין הישראלי. עם זאת נקבע, כי העדות תימסר באופן מלא בדלתיים סגורות, באופן אשר יקנה לעד הגנה מסוימת מפני הפללתו העצמית בארצות-הברית, אך לא יפגע בזכותה של המבקשת לחקרו על תצהירו. בכך התבסס בית-המשפט המחוזי על הוראת סעיף 68(ג) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- (להלן: חוק בתי-המשפט), הקובע כי "בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות".

לאחר שנערך הדיון בדלתיים סגורות, הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי, בגידרה מבקשים הם כי יתאפשר פירסום פרוטוקול עדותו של עד זה ברבים. טענתם המרכזית היא, כי משהוחלט שלעד לא עומד החסיון מפני ההפללה עצמית, מן הדין היה לקיים את עקרון פומביות הדיון, ולנהל את הדיון בדלתיים פתוחות. באשר לסעיף 68(ג) לחוק, טוענים הם כי הוא איננו מהווה עילה עצמאית לחריגה מעקרון פומביות הדיון, וממילא אין בו כשלעצמו כדי להסמיך את בית-המשפט לקיים דיון בדלתיים סגורות.

דינה של הבקשה להידחות. בסעיף 68(ב)(7) לחוק בתי-המשפט קבועה סמכותו של בית-המשפט להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות, בנסיבות בהן הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית. במקרה דנן, משהעדות עשויה הייתה להוביל לידי הפללתו של העד במדינה זרה, התגבש יסוד לחשש כי אכן יורתע מהעדה חופשית, ומכאן שלבית-המשפט נתונה הייתה הסמכות להורות על סגירת הדלתות. אכן, קיום הדיון בדלתיים סגורות משמש במקרה זה נוסחת פשרה ראויה בין תכליתו של ההליך השיפוטי להגיע לידי חקר האמת, לבין אינטרס העד כי עדותו לא תביא להפללתו במדינה זרה. יתרה מזאת, משכבר ניתנה העדות בבית-המשפט המחוזי בדלתיים סגורות, ומשהסתמך העד על כי תוכן עדותו יוותר חסוי, הרי שפרסום עדותו בדיעבד יוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו. בנסיבות אלה אין זה ראוי איפוא כי ערכאת ערעור תתערב למפרע בהחלטה להותיר את העדות חסויה.

משהגעתי למסקנה כי בדין נהג בית-המשפט המחוזי שעה שהורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות, וכי אין עילה להתערבות בהחלטתו זו, שוב אין אני נזקקת לבחינת תחולתו של סעיף 68(ג) לחוק בתי-המשפט על עובדות המקרה הנדון.

הבקשה נדחית איפוא.