פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9374/10
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשים:
1. יוסף סלים
2. מכרות ברזל בע"מ
3. י.בזלת ואגרטים בע"מ
4. טיראן יוסף
5. יוחי יוסף
6. דורית יעקב
7. אברהם יוסף
נ ג ד
המשיב:
מינהל מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת מיום 16.11.10 ברע"א 16677-11-10 שניתן על ידי כבוד סגן
הנשיא א' אברהם
בשם המבקשים:
עו"ד ד' בסון;
עו"ד ס' טוסון
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא א' אברהם ) ברע"א 16677-11-10 שניתן ביום 16.11.2010 ובו נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית משפט השלום בנצרת (השופט ט' ערפאת ) מיום 4.10.2010.
1.
כנגד המבקשים הוגשה תביעה לפינוי וסילוק יד. בגדרו של ההליך כבר הוגשו תצהירי עדות ראשית ונוהלו ישיבות הוכחות. בעקבות החלטות בית משפט השלום בנצרת שעניינן הגבלת אופן ניהול החקירות הנגדיות של עדי התביעה ומשך הזמן שייקצב להם, הודיע בא כוח המבקשים כי לא יחקור את יתר עדי התביעה שלא נחקרו על ידו עד אותה העת. בישיבה שהתקיימה לפני בית משפט השלום ביום 5.5.2010 ביקשו המבקשים מבית המשפט רשות להגשת מסמכים שונים שלא צירפו לתצהירים מטעמם וכן ביקשו לאפשר להם לחקור את עדי התביעה שאותם לא חקרו. בית משפט השלום דחה את הבקשה לחקור מחדש את עדי התביעה אך התיר להם להגיש תצהיר נוסף "לצורך הגשת המסמכים בלבד". המסמכים בהם עסקה ההחלטה הם אסופת מסמכים שהוצגו לעיון בית המשפט שחלקם נערכו על ידי התובע עצמו וחלקם מכתבים עם רשויות המדינה. בהחלטה נקבע כי אין במתן ההיתר להגשת התצהיר הנוסף כדי להכשיר ראיות שאינן קבילות וכי מסמך לא קביל שיצורף, בית המשפט יתעלם ממנו.
2.
העותרים הגישו תצהיר בן 18 עמודים אליו צורפו מסמכים שונים. בית המשפט הורה על הוצאה של חלק מן המסמכים שצורפו לתצהיר, תוך שהוא קובע כי המדובר במסמכים שלא ניתנה רשות להגישם, בראיות שאינן קבילות ובמסמכים שאינם מסמכים רשמיים כפי שנקבע בהחלטתו שהתירה הגשת מסמכים נוספים. כן נקבע כי אותם חלקים בתצהיר בהם ניתנות פרשנויות שונות למסמכים שצורפו ובהם מועלות טענות הנוספות על אלה שהוצגו בתצהיר העדות הראשית הקודם שהגיש המצהיר ימחקו אף הן. בהחלטתו קבע בית משפט השלום כי התנהלות המבקשים מהווה התנהלות חסרת תום לב, שימוש לרעה בהליכי משפט ואינה אלא ניסיון להגניב לתיק ראיות שלא כדין.
3.
על החלטה זו של בית משפט השלום הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בקשה זו נדחתה ביום 16.11.2010. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בדרך ניהול ההליך על ידי בית משפט השלום וכי המבקשים יוכלו לתקוף את החלטת בית משפט השלום במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כן הוסיף בית המשפט המחוזי וציין כי בית משפט השלום נהג בהגינות רבה עם המבקשים על אף הדרך בה הם מנהלים את הגנתם.
4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי בגדרה טוענים המבקשים כי בית משפט השלום טעה כשסירב לאפשר את הגשת המסמכים; כי טעה בסיווגם של המסמכים שכן חלק מן המסמכים אשר הורה על הוצאתם היו בגדר ראיות קבילות; וכי ממילא לא היה מקום להורות על הוצאת ראיות שאינן קבילות אלא לכל היותר היה מקום לתת להן משקל פחות במסגרת בחינת מכלול הראיות בתיק. באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי נטען כי זה טעה בקביעתו כי המקום הראוי להעלאת טענות המבקשים בנוגע להחלטת בית משפט השלום הוא במסגרת הערעור על פסק הדין שכן החלטה זו מהווה "נקודת אל חזור", כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מנומק כדבעי וכי הוא עומד בניגוד לעקרון יעילות הדיון ויביא לבזבוז זמן שיפוטי.
5.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדרו של הסכסוך הקונקרטי [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3)123 (1982). הבקשה שלפניי נסבה על האופן בו יישם בית המשפט המחוזי כללים ידועים באשר להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול ההליך [ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וכן ראו: שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד 210-209 (מהדורה שנייה, 2008)] ובכך אין כדי להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אמנע מלהתייחס לטענות המבקשים לגופן שכן אלה יכול שתועלנה במסגרת ערעור שיוגש על פסק הדין ככל שזה יינתן לחובתם.
6.
הבקשה נדחית איפוא. משלא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח בשבט תשע"א (23.1.2011).
ש ו פ ט