פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9402/06 - א'
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשת:
טכנו טסט טכנולוגיה מתקדמת לרכב (1990) בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
הדר שרון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.10.06
בבר"ע 802/06 שניתנה על ידי כבוד השופט ב' בר-זיו
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד ג'ואד חטיב
החלטה
1.המבקשת הינה מכון מקצועי לבדיקת כלי רכב ומתן חוות דעת. המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה. המשיבה ביקשה לרכוש רכב ופנתה למבקשת לקבלת חוות דעתה באשר למצבו המכני. לטענתה, לאחר בדיקת הרכב קיים הבוחן מטעם המבקשת ישיבה עימה ועם בן זוגה והסביר להם את מהות הליקויים שמצא ברכב ואת חוות דעתו באשר למצבו המכני של הרכב. על סמך הישיבה, קנתה המשיבה את הרכב במחיר של 16 אלף ₪. זמן קצר לאחר הרכישה התברר כי הרכב מצריך תיקון בגין נזילת שמן בעלות של 9,500 ₪. המשיבה טענה בפני בית המשפט כי המבקשת התרשלה במתן חוות דעתה ובהערכתה ובשל כך נגרם למשיבה נזק כספי.
2.בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופט י' רטנר) קיבל את התביעה ופסק למשיבה פיצויים בסך של 5,000 ₪. בית המשפט האמין לעדותה של המשיבה שהבוחן שנפגש עימה ועם בן זוגה העריך את עלות התיקונים הנדרשת ברכב בעלות של 1,000 ₪ בלבד. בית המשפט קבע כי המבקשת לא איתר את התקלה החמורה ברכב ולפיכך התרשלה וחייבת לפצות את המשיבה על נזקיה.
3.המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט (כב' השופטת ב' בר-זיו) דחה את הבקשה בקובעו שעיקרה של הבקשה נסבה על קביעות עובדתיות שאין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהן.
4.בבקשת רשות הערעור שבפני שבה המבקשת וטוענת כי בקשתה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות. בנוסף היא מבקשת כי יעוכב ביצועו של פסק הדין עד למתן החלטה בבקשה. טענתה המרכזית של המבקשת הינה שהוראות משרד התחבורה מחייבות את מזמין הבדיקה לבדוק את משמעות הליקויים בכוחות עצמו במוסך מורשה, ולפיכך האשמה מוטלת על המשיבה שלא פנתה לבדיקות נוספות אצל מוסך מורשה. המבקשת מביאה פסיקה שתומכת בטענתה לטעמה.
5.דין הבקשה ליתן רשות ערעור להידחות. כפי שציין בית המשפט המחוזי, למרות הניסיון להלביש לבקשה כסות משפטית, אין בה בעיקרה אלא טענות כנגד קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית. בית המשפט האמין לעדותה של המשיבה לפיה העריך בפניה הבוחן את עלות התיקונים הנדרשת ברכב שנבדק. בית המשפט נימק מדוע לטעמו ישנה חובת זהירות במקרה זה ומדוע היא הופרה. משכך הגיע בית המשפט למסקנה כי המבקשת חייבת בנזקיה של המשיבה.
טוענת המבקשת כי בית המשפט לא התייחס להוראות משרד התחבורה הקובעות את חובתו של מזמין הבדיקה לבדוק את משמעות הליקויים וחומרתם ולקבל הערכת מחיר במוסך מורשה. בכך לא מדייקת המבקשת. ההוראות קובעות בסעיף הרלוונטי כי "לקבלת מידע על משמעות הליקויים, חומרתם, והצעות מחיר לתיקון יש להפנות את מזמין הבדיקה למוסך מורשה". דהיינו, החובה אינה מוטלת על מזמין הבדיקה לפנות למוסך מורשה, אלא חובה על מכון הבדיקה להפנות את מזמין הבדיקה למוסך מורשה. משנקבע על ידי בית המשפט לתביעות קטנות שלמרות הוראה זו העריך הבוחן בפני המשיבה את עלות התיקונים ולא הפנה אותה לצורך כך למוסך מורשה, אין למבקשת להלין אלא על עצמה. אף איני סבורה כי הפסיקה שצירפה המבקשת תומכת באופן כלשהו בטענתה.
משנדחתה בקשת רשות הערעור, ממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. אני סבורה כי בנסיבות עניין זה, בו אין בבקשה שהוגשה כל ממש, ואף הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הינה בקשת סרק, יש להטיל על המבקשת תשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.
ניתנה היום,כ"ד בחשון תשס"ז
(15.11.06).
ש ו פ ט ת