רע"א 9414/10 הרוווה מימון נ. גדעון ויגדור

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב

(ע"א 31304-04-10 מפי סגן הנשיא ג' גינת) לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 30654/05) במסגרתו נדחתה תביעתו נגד המשיבים הן בשל קבלת טענת ההתיישנות והן לגופו של עניין.

המבקש והמשיבים החזיקו במניות בחברת די אנד ג'י יבוא ושיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (להלן: החברה). בין הצדדים נערך הסכם מיום 7.12.93 במסגרתו הועברו מניות מיד ליד בתמורה התחייב המבקש להשקיע בחברה סך של 250 , 000 ₪ וכן התחייב לרכוש מוצרים מהחברה. באם לא יעמוד בהתחייבויותיו נקבע כי המניות יועברו למשיבים. לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים והמשיבים העבירו את המניות מהמבקש לחזקתם ,

בטענה שלא עמד בהתחייבויותיו. המבקש הגיש תביעה לבית משפט השלום וטען כי הוא הלוה כסף לחברה ולא קיבל כל תמורה. העברת המניות לשיטתו נעשתה שלא כדין. בית משפט השלום בהחלטה מקדמית דחה את התביעה בשל טענת התיישנות. בית המשפט המחוזי שדן בערעור שהוגש באותו שלב קבע כי יוגשו סיכומים בכתב לבית משפט השלום ויינתן פסק דין. בסופו של הליך ניתן פסק דין במסגרתו בית משפט השלום דחה את עילות התביעה לגופן בנוסף לדחייה בשל טענת ההתיישנות. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. נפסק כי בדין נדחתה התביעה בשל התיישנותה. צויין כי העברת המניות נרשמה כבר בשנת 1996 ואילו התביעה הוגשה רק בשנת 2005. עוד נקבע כי טענות המבקשת לפיהם בשלב מסוים הופסק מרוץ ההתיישנות לא הוכחו כנדרש. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי.

2.

לטענת המבקש שגה בית משפט המחוזי שלא דן בטענותיו לגופו של עניין והסתפק בדחיית התביעה על פי טענת ההתיישנות. לטענתו המשיבים לא הגישו תצהיר כפי שנדרשו לעשות

וכלל לא הפריכו את טענותיו ביחס להתיישנות. מרוץ התיישנות אמור להימנות מיום שבו נודע לתובע על עילת התביעה ואילו כאן העברת המניות נעשתה מבלי שהמבקש ידע על ההעברה. נטען כי היה מקום ליתן משקל רב לטענותיו כי העברת המניות נעשתה מבלי ידיעתו. עוד נטען כי לא חלפו 7 שנות ההתיישנות אם לוקחים בחשבות תביעה קודמת שהגיש המבקש אשר הייתה תלויה ועומדת במשך 22 חודשים.

3.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור ,

מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית , החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא מצאתי בטענות המבקש נימוק המצדיק מתן רשות ערעור. בית משפט המחוזי בחן את המסמכים שהוגשו לפניו והתבסס על מסקנה עובדתית שאין בה כל קביעה עקרונית החורגת מדלת אמותיו של הסכסוך שבין הצדדים. כפי שצוין התצהיר שהגיש המבקש אינו כולל כל נתון ממנו ניתן לדעת אימתי נודע לו לראשונה על העברת המניות. המבקש מנסה להתלות בתביעה אחרת שהגיש ואשר נמחקה מבלי שהניח תשתית המבססת את טענותיו. בית המשפט המחוזי לא התעלם מטענות אלו וקבע כי המבקש לא הראה את הקשר בין אותה תביעה לתביעה נשוא הבקשה. מכאן שלא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית משפט המחוזי. אף לא השתכנעתי שהבקשה עונה על אמות המידה למתן רשות ערעור. דין הבקשה להדחות.

4.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.