רע"א 945/04 סופרגז הנגב (1990)בע"מ נ. אברהם דניאל

1.זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים י. טימור, נ. הנדל וש. דברת) אשר דחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופט א. ואגו).

2.המבקשת, סוכנת לאספקת גז, התקשרה עם המשיב 1 בהסכם לאספקת גז לשם הפעלת לולים שבבעלותו. המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיב בטענה שהפר את חובת הבלעדיות המוטלת עליו מכוח סעיף 3 לחוזה, בכך שפנה לסוכנות מתחרה לאספקת גז בתוך תקופת ההסכם. המשיב התגונן בהסתמך, בין השאר, על סעיף 6 לחוזה בין הצדדים, הקובע מנגנון של "זכות סירוב ראשונה", לפיה רשאי המשיב לפנות לספק חלופי, ובלבד שתישמר למבקשת זכות סירוב ראשונה, במסגרתה תוכל להציע מחיר זהה למחיר המוצע בידי הספק החלופי, שאז יחויב המשיב להמשיך את התקשרותו עמה. אין חולק כי עובר להתקשרותו עם הסוכנות המתחרה, אכן פנה המשיב למבקשת והציע לה להמשיך ולספק לו גז במחיר שהוצע לו מאת המתחרה.

3.טענתה המרכזית של המבקשת בפני בית משפט השלום היתה כי את היחס בין הסעיפים, הסותרים, לכאורה, יש לפרש באופן שתקופת זכות הסירוב הראשונה תתחיל רק לאחר תום תקופת הבלעדיות הנקובה בסעיף 3. בתמיכה לטענה זו, הפנתה המבקשת להסכמים נוספים שדרכה לערוך, ובהם מופיע סעיף 6 בנוסח רחב יותר, הכולל ס"ק א' ובו הוראה ברוח זו. לטענתה, מדובר בטעות סופר או השמטה מקרית בגינה נכלל בחוזה ס"ק ב' בלבד, אולם תכלית החוזה, שעיקרה הענקת בלעדיות בתמורה להשקעה בציוד התשתית, מצביעה במפורש על דחיית חלותו של הסדר זכות הסירוב לתקופה שלאחר תום תקופת הבלעדיות. בית משפט השלום קבע כי בהיעדר כל תשתית ראייתית לעניין הסתירה בין הסעיפים מפי עדי המבקשת אשר היו שותפים לעריכת המסמך, רשאי המשיב להיאחז בסעיף 6 כמות שהוא ולתרץ בכך את התקשרותו עם ספק אחר, וזאת, בין השאר, נוכח כלל הפרשנות כנגד המנסח – היא המבקשת. לפיכך, דחה את תביעתה.

4.בערעורה, קבלה המבקשת על קביעה זו, תוך שהיא טוענת כי לא ניתן לעצור את מלאכת הפרשנות באיתור הסתירה בין הוראות ההסכם ויש לחתור לקראת פירוש המיישב בין שני סעיפי החוזה. פירוש כזה, לשיטתה, הוא הפירוש לפיו תחולת הסדר זכות הסירוב הראשונה נדחה לתקופה שלאחר תום תקופת הבלעדיות, שכן פירוש זה מתיישב עם תכלית העיסקה והגיונה, ומסיר את הסתירה הלשונית שהתרחשה עקב טעות סופר. בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי השוואת סעיף 6 לחוזה לנוסחי הסעיף המקביל בהסכמים האחרים שהוגשו כראיה, מלמדת כי מדובר דוקא בשינוי מכוון שאיננו בגדר השמטה מקרית בלבד. מסקנה זו נתמכה גם בעדותו של נציג המבקשת אשר ציין כי קרא את ההסכם לפני החתימה, אך חרף עובדה זו לא גילה בו כל השמטה או טעות. משכך, רשאי היה בית משפט השלום לפרש את החוזה לטובתו של המשיב.

5.בבקשתה לרשות ערעור בפני בית משפט זה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה שעלו בערכאות הקודמות, תוך שהיא מטעימה את החשיבות שבמתן פרשנות שתתיישב עם תכליתו האמיתית של החוזה, ותסיר את הסתירה בין הוראותיו. מגמה זו מובילה, לדעתה, לאימוץ הפרשנות הננקטת על ידה, כפי שפורט לעיל.

6.עיינתי בפרטי הבקשה על נספחיה, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. פרשנות חוזה, על רקע נסיבותיו המיוחדות היא ענין השזור היבטים שבעובדה ובמשפט; בהעדר השלכה בעלת אופי כללי – משפטי או ציבורי לענין, אין להיזקק לו בערכאה שלישית. (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פד"י לו(3), 123).

למעלה מן הצורך ייאמר, כי אין לראות במסקנת הערכאות הקודמות משום פרשנות חריגה להוראות סעיפי החוזה שאינם מתיישבים בלשונם זה עם זה. המבקשת היא זו שניסחה את החוזה, ובכללו סעיף 6, החורג משאר סעיפי החוזה בכך שהוא אינו סעיף סטנדרטי בעוד יתר הסעיפים הינם סטנדרטיים המופיעים, בעיקרם, גם בשאר החוזים אותם עורכת המבקשת. מצב דברים זה מצביע על האפשרות כי דווקא סעיף זה אשר הותאם באורח ספציפי להתקשרות הנדונה, עמד למשא ומתן מיוחד בין הצדדים, וכי המבקשת היתה ערה ומודעת למשמעותו ולתוצאותיו; זאת ועוד, הובאו ראיות כי במהלך המשא ומתן החוזי עמד המשיב על דרישתו להוריד את מחירי הגז נוכח ירידה כללית במחירי הגז (עמ' 16 לפרוטוקול בדיון בבית משפט השלום). עובדה זו משתלבת בפרשנות החוזה שניתנה על ידי הערכאות הקודמות. המבקשת מצידה לא השכילה להעמיד תשתית ראייתית משלה שבכוחה לבסס את המשמעות שהיא בקשה לייחס לסתירה בין שתי הוראות החוזה. בנסיבות אלה, אין להתערב בפסיקת הערכאות הקודמות.

6.סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית, בלא צו להוצאות.