רע"א 9489/02 פנטאקום בע"מ נ. ישראל ויטלזון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ענת ברון) בדבר הסדר עיון וגילוי במסמכי המבקשים.

המשיב, מהנדס במקצועו, הגיש לבית המשפט המחוזי תובענה למתן הצהרה שלפיה מוצר של המבקשת 1 (להלן: פנטאקום), מצוי בבעלות משותפת של המשיב ושל פנטאקום. זאת הואיל ולטענת המשיב הוא עסק ביחד עם המבקש מספר 2, שהינו מנהלה של פנטאקום, בפיתוח המוצר, תוך שהוסכם ביניהם כי הם יהיו שותפים בזכויות במוצר. המבקשים מכחישים כי קיימות למשיב זכויות כלשהן במוצר. לטענתם, המשיב הועסק על ידי פנטאקום לתקופה קצרה בלבד עוד בטרם הוחל שלב פיתוח המוצר, וגם העסקתו זו, נעשתה בתור יועץ חיצוני בלבד.

המשיב הגיש בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים טכניים של פנטאקום הנוגעים למוצר הסופי. המבקשים התנגדו, בטענה שגילוי שכזה יחשוף סודות מסחר והמצאות מוגנות של פנטאקום. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת גדות) קיבל את טענתם זו של המבקשים, ועל החלטתו זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

בית המשפט העליון (כבוד השופטת דורנר) החליט לדון בבקשה כערעור, וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי. נקבע כי יש מקום לקבוע הסדר לגילוי המסמכים, שפרטיו ייקבעו על ידי הערכאה הדיונית. בית משפט זה הנחה את בית המשפט המחוזי לקבוע הסדר מידתי לגילוי ועיון שיתחשב באינטרסים של שני הצדדים.

בהתאם להנחייה זו, בית המשפט המחוזי קבע הסדר גילוי ועיון, שלפיו יתאפשר למשיב ולמי מטעמו לעיין במסמכים, לאחר שיתחייבו לשמור את סודיותם ושלא לעשות בהם שימוש כלשהו, למעט לצורך הדיון בתובענה נשוא הבקשה. בית המשפט דחה את הצעת המבקשים להקדים לגילוי המסמכים הפנייה של שאלון מטעמם לצד שכנגד בנוגע לתרומה שכביכול תרם לפיתוח המוצר, וזאת על מנת למנוע מבעדו מלנצל את גילוי המסמכים כדי לטעון שאלה הם פרי פיתוחו. בית המשפט קבע שהצעה זו אינה אלא ניסיון נוסף לעקוף את חובתם של המבקשים לאפשר גילוי ועיון במסמכים. כנגד קביעה זו מכוונת בקשת הערעור שלפני.

המבקשים טוענים שהסדר הגילוי והעיון שקבע בית המשפט קמא אינו הולם את האיזון אשר יש לערוך בין האינטרסים של שני הצדדים, לאור החלטת בית משפט זה בבקשת רשות הערעור שהוגשה אליו. ההסדר מקפח, לטענתם, את האינטרס של המבקשים למנוע מן המשיב "לתפור לעצמו גרסה" בהתאם לתוכן המסמכים אליהם ייחשף. איזון ראוי, שיתחשב גם באינטרס זה, יהיה לדידם הסדר שיחייב את המשיב לענות על שאלון בקשר לפרטים הטכניים של המוצר. תשובותיו של המשיב לשאלון זה, שיינתנו עובר לקבלת המסמכים הטכניים של המוצר על ידיו, תהווה אינדיקציה באשר לידיעתו ותרומתו של המשיב לפיתוח המוצר.

בתשובתו, טוען המשיב כי דין הבקשה להדחות על הסף, הואיל ובית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות של בית המשפט קמא בעניינים של גילוי מסמכים. לחלופין, הוא טוען שדין הבקשה להדחות גם לגופה, מפני שלמעשה, המדובר באותה בקשה שכבר נידונה ונדחתה על ידי בית משפט זה, במסגרת הדיון בבקשת הערעור שהגיש אליו המשיב.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיב הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. צדק בית המשפט קמא בקובעו שדרישת המבקשים עומדת בניגוד להחלטת בית משפט זה. בהחלטתו הקודמת, קבע בית המשפט מפורשות שהוצגה תשתית לכאורית לתביעת המשיב, ומכאן שאין מקום לשוב עתה לטענה כאילו המשיב לא הציג כל ביסוס לטענותיו. אשר לטענה כי קיימת סכנה שהמשיב "יתפור תיק", טענה זו הועלתה כבר בתשובת המבקשים לבקשת רשות הערעור הקודמת שהוגשה לבית משפט זה. עיון בהחלטת בית המשפט, מלמד שטענה זו לא התקבלה על ידו. מההחלטה עולה שהאינטרס של המבקשים עליו צריך היה להגן בהסדר הגילוי והעיון הוא האינטרס שלא לחשוף את סודותיהם המסחריים. באינטרס זה של הצדדים, אכן התחשב בית המשפט קמא. זאת ועוד, הדרישה להתנות את הגילוי והעיון המוקדם בהעברת שאלון, חסרת כל עיגון בתקנות. קבלת דרישה זו משמעה יהיה קביעת כלל חדש לפיו יש לאפשר העברת שאלון לפני מתן זכות עיון וגילוי במסמכים.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ש"ח.