פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
95/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. שירותי בריאות כללית מחוז דן- פ"ת
2. המרכז הרפואי המשולב שיבא תל השומר
3. משרד הבריאות
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סג"נ
י' שנלר
,
ק' ורדי
והשופטת
ע' רביד
)
בע"א 30785-12-18 מיום 27.12.2018 ובקשה לעיכוב ביצוע.
בשם המבקשת:
עו"ד אייל פלשן
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סג"נ י' שנלר , ק' ורדי והשופטת ע' רביד ) מיום 27.12.2018, בע"א 30785-12-18 אשר במסגרתה נדחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (השופט א' ויצנבליט ) מיום 29.11.2018, בה"פ 8638-11-18. בית משפט השלום נתן כנגד המבקשת צו יציאה כמשמעו בחוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952, המורה כי המבקשת תסיים את אשפוזה במשיב 2 (להלן: בית החולים ) , והשהה את כניסתו לתוקף של צו היציאה על מנת לאפשר למבקשת שהות להתארגן לקראת יציאתה מבית החולים. במהלך ההליך שהתקיים בפני בית משפט השלום צורף משרד הבריאות כמשיב. לבקשת בית המשפט הגיש משרד הבריאות רשימה של מוסדות סיעודיים אפשריים אשר מתאימים למצבה הבריאותי של המבקשת ואשר בהם היא תוכל להיקלט. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בין היתר מכיוון שלא הוכח כי נפל פגם בשיקול דעתו של בית החולים, אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי השהה גם הוא את כניסתו לתוקף של צו היציאה עד ליום 7.1.2019. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
2.
לאחר עיון
בבקשת רשות הערעור
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק
הדין
אינן
מעוררות
שאלה
משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע
עיוות
דין.
3.
לצד זאת, נוכח מצבה הבריאותי הקשה של המבקשת ונסיבות חייה, ראיתי לנכון להשהות את מועד כניסתו לתוקף של צו היציאה לפרק זמן נוסף - עד ליום 1.2.2019. זאת על מנת לאפשר למבקשת שהות מספקת להתכונן ליציאה מבית החולים, על כל הכרוך בכך.
4.
משלא
התבקשה
תשובה אין
צו
להוצאות.
ניתנה היום, א' בשבט התשע"ט (7.1.2019).
ש ו פ ט