החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9512/08 מחמוד יזבק נ. איבון נסייר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · עיכוב ביצוע בתקופת הערעור ותחולת תיקון 52 לחוק בתי המשפטבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הרכב הדיון בערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת רשות ערעור וקבע כי דיון בבקשה לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור אינו 'דיון מקדמי בערעור' לצורך הוראת המעבר בתיקון 52. לפיכך הערעור יישמע בדן יחיד ולא בהרכב של שלושה שופטים. נקבע כי אין צו להוצאות שכן לא נתבקשה תגובת המשיבים.

העובדות

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין של בית משפט השלום בתובענה בסכום של כ-140,000 ש"ח. בגדר הערעור נתקבלה בקשה לעיכוב ביצוע בהסכמת הצדדים. הדיון בערעור התקיים לאחר כניסת התיקון לתוקפו, והמבקש טען לדיון בהרכב שלושה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם דיון בבקשה לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור נחשב ל'דיון מקדמי בערעור' לצורך הוראת המעבר בתיקון 52 לחוק בתי המשפט?
  2. 2.האם יש לקיים את הדיון בערעור בהרכב של שלושה שופטים או בדן יחיד לאחר תיקון 52?

הלכות

  1. 1

    דיון בבקשה לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור איננו דיון מקדמי בערעור, ולכן אינו מונע החלת התיקון והדיון בערעור בדן יחיד.

    ״הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע לתקופת הערעור אכן איננו מהווה משום דיון מקדמי בערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסמכות לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור נועדה לבחון האם מתקיים החריג לכלל שהזוכה זכאי לפירות זכייתו לאלתר, ואינה ערעורית אלא מקורית.

    ״הפעלת שיקול הדעת בסוגיה זו אף איננה ערעורית כי אם מקורית.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    דיון מקדמי בערעור הוא הליך הנועד לייעל את הדיון בערעור לגופו, הנעשה על יסוד תקנה 445 לתקנות סדר הדין האזרחי.

    ״דיון מקדמי בערעור, לעומת זאת, הוא הליך הנועד לייעל את הדיון בערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • דיון מקדמי בערעור
  • דן יחיד
  • הרכב שלושה
  • תיקון 52
  • ערעור
  • סעד זמני

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

9512/08

בפני:

כבוד השופט ח' מלצר

המבקש:

מחמוד יזבק

נ ג ד

המשיבים:

1. איבון נסייר

2. אליאס נסייר

3. תאופיק יזבק

4. עאוני יזבק

5. מוחמד יזבק

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בע"א 140/08,

מיום 28.10.08, שניתנה על ידי כבוד ס"נ השופט יצחק כהן

בשם המבקש:

עו"ד עלאא אבו חאטום

החלטה

1.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בנצרת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בנצרת, אשר הכריע בתובענה שהסעד הכספי המבוקש בה עומד על כ-140,000

ש"ח לערך. בגדרו של הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע, שנידונה בפני כב' השופט ע' עילבוני , בתאריך 2.7.08, במעמד הצדדים, ונתקבלה.

2.

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), לאחר תיקונו בחוק בתי המשפט (תיקון 52), התשס"ח-2008 (להלן: התיקון ) קובע כי ערעור על פסק דין בתובענה שסכומה נמוך מ-300,000 ש"ח יישמע בדן יחיד, ולא בשלושה (סעיף 37ב(9) לחוק). הוראת המעבר בתיקון (שפורסם בתאריך 27.7.08 ומועד תחולתו הוא מיידי) קובעת כי התיקון האמור יחול גם על "ערעור אשר היה תלוי ועומד ערב יום התחילה, ובלבד שעד אותו מועד טרם נשמעו או החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בערעור " (סעיף 11 לתיקון. ההדגשה הוספה – ח"מ ).

3.

הדיון בערעור שהגיש המבקש התקיים בפני כב' סגן הנשיא, השופט י' כהן , לאחר כניסת התיקון לתוקפו. בראשית הדיון טען המבקש כי דיון בבקשה לעיכוב ביצוע התקיים, כאמור, עוד לפני כניסת התיקון לתוקפו, ומכאן שיש לקיים את הדיון בערעור בהרכב שלושה. בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בקובעו כי הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע איננה מהווה משום "דיון מקדמי בערעור".

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

4.

דין הבקשה – להידחות . הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע לתקופת הערעור אכן איננו מהווה משום דיון מקדמי בערעור.

הסמכות לדון בעיכוב ביצוע בתקופת הערעור נועדת לאפשר לבית המשפט לבחון האם מתקיים החריג לכלל כי הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו לאלתר (ראו: תקנות 468-466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009) 672) ). בחינת הבקשה לעיכוב ביצוע לא תיעשה תוך בחינת הערעור לגופו והכרעה בטענות בעלי הדין, כי אם, בין היתר, אגב בירור סיכויי ההצלחה הלכאוריים של הערעור. הפעלת שיקול הדעת בסוגיה זו אף איננה ערעורית כי אם מקורית. בנוסף, תדיר ידון בבקשה לעיכוב ביצוע מותב אחר מזה שדן בערעור לגופו.

דיון מקדמי בערעור , לעומת זאת, הוא הליך הנועד לייעל את הדיון בערעור לגופו, והוא נעשה על יסוד הסמכויות שהוקנו לבית המשפט בתקנה 445 לתקנות (שתכליתו דומה לתכלית תקנה 143, שעניינה סמכויות שופט הערכאה הדיונית בהליך קדם משפט). בדיון מקדמי בערעור אמנם מוסמך השופט לתת גם סעד זמני (ראו: תקנה 445(ב)(4) לתקנות) ואולם פה לא התקיים דיון מקדמי בערעור.

מכאן, שלצרכי החוק והתיקון, אין לראות בדיון בבקשה לעיכוב ביצוע משום "דיון מקדמי בערעור", או דיון ב"טענות הצדדים לגופן". לפיכך, חל התיקון, והדיון בערעורו של המבקש יתקיים בדן יחיד.

5.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. מכיוון שלא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג באב התשס"ט (3.8.2009).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 140/08

הלכות

  1. 1דיון בבקשה לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור איננו דיון מקדמי בערעור, ולכן אינו מונע החלת התיקון והדיון בערעור בדן יחיד.
  2. 2הסמכות לעיכוב ביצוע בתקופת הערעור נועדה לבחון האם מתקיים החריג לכלל שהזוכה זכאי לפירות זכייתו לאלתר, ואינה ערעורית אלא מקורית.
  3. 3דיון מקדמי בערעור הוא הליך הנועד לייעל את הדיון בערעור לגופו, הנעשה על יסוד תקנה 445 לתקנות סדר הדין האזרחי.