רע"א 955/05 אהרון קרניאל נ. בנק הפועלים בע"מ

1.בפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ג' (דה-ליאו) לוי) מיום 6.12.04, לפיו נדחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ת' נסים-שי) בבית משפט השלום בעפולה מיום 4.2.04, לפיה נדחתה בקשתם של המבקשים להתנגד למימוש שטר משכנתא. ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה וקבע כי התנגדותם של המבקשים למימוש המשכנתא נוגעת לעצם תוקפו וכשרותו של הסכם המשכנתא ועל כן דינה להתברר בבית המשפט המוסמך לכך, ולא בהוצאה לפועל.

2.בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים הן בשל איחור בהגשתו והן לגופו של עניין. בית המשפט קבע כי על-פניו הערעור הוגש באיחור רב שלמעלה מחודש ימים. כן קבע כי המבקשים לא ציינו מהו המועד המדויק בו הודעה להם החלטת ראש ההוצאה לפועל. מאחר שלא ניתן לקבוע אם הערעור הוגש במועד ומאחר שעל-פניו הערעור הוגש באיחור, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הערעור. גם לגופו של עניין קבע בית המשפט כי אין מקום להתערב בהחלטת ראש ההוצאה לפועל וכי בדין הפנה את המבקשים להליכים אחרים.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור. לדבריהם, לאחר שקיבלו את תגובתה של המשיבה לערעור, בה נטען כי הערעור הוגש באיחור, הגישו הם תשובה בה פירטו את המועד בו נודע להם על החלטת ראש ההוצאה לפועל. בתשובתם הסבירו המבקשים כי בניגוד לנטען בתגובת המשיבה, אכן נשלחו אליהם מסמכים, אך לא החלטת ראש ההוצאה לפועל נשוא הערעור בפקסמיליה. כן נטען כי המשיבה לא ערכה שיחת טלפון להודיע למבקשים כי נשלחה להם ההחלטה בפקסמיליה, בהתאם לדרישות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

המבקשים מוסיפים כי תשובתם הוגשה לאחר שניתן פסק הדין ולא עמדה אפוא בפני בית המשפט במועד ההכרעה. לפיכך מבקשים הם לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, הערעור הוגש במועד ולכן יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שזה ידון בו לגופו של עניין.

4.דין הבקשה להדחות. כפי שציינתי למעלה, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור הן בשל האיחור בהגשתו והן לגופו של עניין. בית המשפט המחוזי התייחס לטענותיהם של המבקשים וקבע: "אדגיש כי גם לגופו של עניין לאור טענות המערערים בפני ההוצל"פ בדין הפנתה הרשמת את המערערים להליכים אחרים". כפי שציין בית המשפט, התנגדות למימוש משכנתא המבוססת על עצם תוקפו וכשרותו של הסכם המשכנתא צריכה להתברר בערכאה המתאימה ולא בהוצאה לפועל. אין מקום אפוא להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחון את טענות המבקשים בשנית.

אציין, כי המבקשים לא הביאו בפניי את טענותיהם לגופו של עניין ולא צירפו את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל נשוא ההליכים. אין אפוא מקום שאביע דעה במחלוקת שהתבררה בערכאות הקודמות לגופה.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.