החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 9580/02 ט.מ.ל.מיקרו מחשבים בע"מ נ. ניסו כהן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הגשת חוות-דעת מתוקנת של מומחהבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להתיר הגשת חוות-דעת מתוקנת של מומחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה לרשות ערעור על החלטה שהתירה למשיב להגיש חוות-דעת מתוקנת של מומחה כלכלי נדחתה. בית המשפט קבע כי אין עילה להתערבות בניהול ההליך על ידי הערכאה הדיונית. למבקשת נשמרת האפשרות לחקור את המומחה, להשיג על מהימנותו ולהגיש חוות-דעת נגדית. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת הוגשה חוות-דעת של כלכלן מומחה. בחקירה נגדית התברר כי חלק מהנתונים שביסוד חוות-הדעת היו שגויים, והמומחה חזר בו ממנה. בית המשפט המחוזי התיר הגשת חוות-דעת מתוקנת, בקביעה כי מדובר בטעות טכנית ולא בתחבולה או בחוסר תום לב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר למשיב להגיש חוות-דעת מתוקנת של מומחה לאחר שהמומחה חזר בו מחוות-דעתו הראשונה בחקירה נגדית?
  2. 2.האם מוצדק להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בעניין ניהול ההליך וסמכות בית המשפט בחקירת עד לפי תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי?

הלכות

  1. 1

    אין עילה להתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית בעניין ניהול ההליך, והמבקשת תיחקר את המומחה ותוכל להשיג על מהימנותו ומיומנותו ולהגיש חוות-דעת נגדית.

    ״למבקשת תינתן הזדמנות לחקור את המומחה בחקירה נגדית, להשיג על מיומנותו ומהימנותו, ואם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוות-דעת מתוקנת
  • מומחה
  • חקירה נגדית
  • טעות טכנית
  • תום לב
  • סמכות בית המשפט בחקירת עד
  • ניהול ההליך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

9580/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המבקשת:

ט.מ.ל.מיקרו מחשבים בע"מ

נ ג ד

המשיב:

ניסו כהן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום

13.10.2002 בתק בש"א 2393/02 (ת"א 2325/02) שניתנה על ידי כבוד השופט

יעקב צבן

בשם המבקשת: עו"ד רוני

גולן

בשם המשיב: עו"ד יגאל

עיני

החלטה

במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקשת, הגיש המשיב חוות-דעת מומחה של כלכלן. במסגרת חקירה נגדית של המומחה הסתבר כי חלק מהנתונים שביסוד חוות-הדעת היו שגויים, והמומחה חזר בו מחוות-דעתו. המשיב ביקש להגיש חוות-דעת מתוקנת של המומחה. בית המשפט קמא נעתר לבקשה, בקבעו כי השגגה שנפלה בחוות-הדעת הראשונה נבעה מטעות טכנית, וכי אין המדובר בתחבולה או בחוסר תום-לב מצד המשיב. נקבע כי המומחה ייחקר על חוות-דעתו המתוקנת, וכי למשיב תינתן הזדמנות ראויה להתגונן ואפשרות לטעון לעניין מהימנות המומחה ומקצועיותו – בסיכומים.

המבקשת משיגה על החלטה זו. לטענתה, בקשתה מגלה שאלה עקרונית בדבר יישומה של תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה סמכות בית המשפט בחקירת עד. כן היא סבורה, כי במקרה הקונקרטי לא היה מקום להתיר את הגשת חוות-הדעת המתוקנת. המבקשת גורסת, בין היתר, כי בחוות-הדעת הראשונה לא נפלה טעות טכנית גרידא, וכי בחוות-הדעת המתוקנת ננקט מודל בדיקה שונה לגמרי מזה שננקט בזו המקורית. לטענתה, הגשת חוות-הדעת המתוקנת מסבה לה נזק בלתי-הפיך, וזאת בשל שקו הגנתה נחשף ופירות הצלחת החקירה הנגדית – נשללות ממנה.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה, ונחה דעתי כי הבקשה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט לגבי ניהול ההליך שבפניו. למבקשת תינתן הזדמנות לחקור את המומחה בחקירה נגדית, להשיג על מיומנותו ומהימנותו, ואם תרצה בכך – גם להגיש חוות-דעת נגדית.

הבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר-טרחת עורך-הדין של המשיב בסכום של 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ז בטבת תשס"ג (1.1.2003).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 2393/02

הלכות

  1. 1אין עילה להתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית בעניין ניהול ההליך, והמבקשת תיחקר את המומחה ותוכל להשיג על מהימנותו ומיומנותו ולהגיש חוות-דעת נגדית.