פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9580/17
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
צביקה בן שבת
נ ג ד
המשיבים:
1. אלון קזיוף, עו"ד – בתפקידו ככונס
זמני על
נכסיו של מר צביקה בן שבת
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע, מיום 30.11.2017 בפש"ר 61274-02-17 שניתנה
על-ידי השופט ע' כהן
בשם המבקש:
עו"ד יניב אינסל
בשם המשיב 1:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד ענבל קדמי-עברי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן ) בפש"ר 61274-02-17 שניתנה ביום 30.11.2017 ובגדרה נקבע כי על המבקש להתייצב לחקירה בפני כונס הנכסים הזמני, הוא המשיב 1.
2.
נגד המבקש מתנהלים הליכי פשיטת רגל, במסגרתם מונה המשיב 1 ככונס נכסים זמני לנכסי המבקש (להלן: הכונס הזמני ). הכונס הזמני הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לקביעת סמכויותיו, ובהחלטה מיום 12.9.2017 נקבע כי בהתאם להסכמת הצדדים, סמכויותיו של הכונס הזמני יהיו כאילו ניתן צו כינוס, ומוקנות לו כל הסמכויות של מנהל מיוחד לאחר שניתן צו כינוס. בהמשך לכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להתייצב לחקירה אצל הכונס הזמני, אך מועד החקירה שתואם נדחה מסיבות רפואיות של המבקש. נוכח האמור, פנה כונס הנכסים הזמני לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות למבקש להתייצב לחקירה לפני מועד הדיון הבא בבית המשפט הקבוע ליום 14.12.2017. בתגובה לכך הגיש המבקש בקשה למחיקת בקשתו של הכונס הזמני, ובה טען כי פקעה סמכותו לחקור אותו.
3.
בהחלטה מיום 30.11.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי על-פי ההחלטה מיום 12.9.2017 היה על המבקש להתייצב לחקירה תוך שמונה ימים. לפיכך, ככל שהמבקש לא התייצב לחקירה, עליו לקיים את ההחלטה ולהתייצב לחקירה.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור דנן.
4.
בבקשה דנן, שהוגשה ביום 7.12.2017, נטען כי הכונס הזמני איבד את סמכותו לחקור את המבקש בכל אותם עניינים אשר לגביהם פנה הכונס הזמני לבית המשפט בבקשה למתן סעדים שונים. כן נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ללא הנמקה ותוך התעלמות מטענותיו של המבקש. המבקש טוען עוד כי הכונס הזמני הביע עמדה נחרצת לפיה הוא מתכוון להגיש תביעה כנגדו ומטרת חקירתו היא למעשה איסוף ראיות לצורך ניהול התביעה. בכך, לטענת המבקש, תיפגע זכותו כנחקר, ועל-כן יש להגביל את סמכויותיו של הכונס הזמני. המבקש מוסיף כי הכונס הזמני מנצל לרעה את סמכויות החקירה שניתנו לו.
לצד בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי ובה טען כי אם לא יעוכב ביצועה הוא ייאלץ להיחקר לפני הכונס הזמני עד ליום 14.12.2017, מועד הדיון הבא בעניינו, ובקשת רשות הערעור שהגיש תהפוך לתיאורטית.
בהחלטתי מיום 7.12.2017 הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשת עיכוב הביצוע.
5.
הכונס הזמני הגיש תשובה הן לבקשת עיכוב הביצוע והן לבקשת רשות הערעור. בתשובתו טען הכונס הזמני כי דין הבקשות להידחות, הן בשל חוסר תום הלב של המבקש והשיהוי הרב בהגשתן והן משום שהמבקש טועה בטענותיו המשפטיות. נטען כי הפסיקה הורתה על הגבלת סמכות החקירה הנתונה לבעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל כשהנחקר הוא צד שלישי , אך לא בחקירת החייב – אשר בעל התפקיד בא בנעליו.
6.
כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 2, הגיש תשובה לבקשת עיכוב הביצוע, ובה טען כי מבלי להביע עמדה לגופה של בקשת רשות הערעור, הוא מסכים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי משיקולי מאזן הנוחות.
7.
לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
לאחר שניתן צו כינוס בעניינו של חייב, זימונו לחקירה על-ידי הכונס הרשמי הוא אחד המהלכים הראשונים שעל הכונס לנקוט לשם מילוי המטלות המוטלות עליו. סמכות הכונס לזמן את החייב לחקירה מקיפה בענייניו, כולל בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו קבועה בסעיף 111א(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 בצירוף סעיף 18ג(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). אף בצו הכינוס עצמו מופיעה הוראה לחייב להתייצב במשרדי הכונס בכל עת שיידרש לצורך חקירה (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל , 130 (מהדורה שלישית, 2010) . מטרת החקירה היא לאפשר לכונס הרשמי לאסוף את החומר הנדרש לשם הגשת הדוחות השונים שעליו להגיש בהתאם לפקודה (ראו: רע"א 129/17
ריחני, נאמן על נכסי החייב נ' סטריקובסקי , בפסקה 13 (7.4.2017)). למעשה, חקירתו של החייב על-ידי הכונס היא תחילתו של הליך פשיטת הרגל בעניינו והיא הבסיס להמשכו. סירובו של חייב להתייצב לחקירה על-ידי הכונס מחבל בהמשך ההליך, ובנסיבות מסוימות התנהלות כזו אף תעלה כדי חוסר תום לב מצד החייב.
8.
המבקש מפנה לשורה של פסקי דין בהם נקבע כי סמכותו של בעל תפקיד מיוחד בהליכי חדלות פירעון לנהל חקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 תוגבל על-ידי בית המשפט כשזכויותיו של הנחקר עלולות להיפגע. ואולם, אין הנדון דומה לראיה. בענייננו, המבקש אינו חברה בהליכי חדלות פירעון והוא אף אינו מזומן לחקירה כצד שלישי המחזיק במידע רלוונטי ביחס למצבה הכלכלי של חברה, וההלכות בעניין זה אינן רלוונטיות כלל למקרה הנדון. אחת ממטרות החקירה של המבקש על-ידי הכונס הזמני היא איסוף חומר ומידע הנוגע להתנהלות המבקש שהובילה ליצירת חובותיו, ומובן כי ככל שתימצא הצדקה לכך, אף יוכל הכונס הזמני לבוא בהמלצות שונות שאינן בהכרח עולות בקנה אחד עם רצון המבקש, מבלי שהדבר ייחשב כפגיעה בזכויותיו.
9.
נוכח האמור, יש לדחות את טענת המבקש לפיה סמכות החקירה של הכונס הזמני מוגבלת נוכח כוונתו להגיש תביעה נגדו או משום שהוא כבר ביקש סעדים זמניים במסגרת הליכי פשיטת הרגל. בעניינו של המבקש נקבע בהסכמת הצדדים כי סמכויות הכונס הזמני יהיו כאילו ניתן צו כינוס, ומשכך עליו להתייצב לחקירה כפי שציווה עליו בית המשפט המחוזי. ככל שיימנע מכך, נתונה לבית המשפט המחוזי הסמכות לפעול לפי סעיף 18ג(ג) לפקודה.
סוף דבר: הבקשה נדחית. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הצורך להכריע בבקשת עיכוב הביצוע. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה בכסלו התשע"ח (13.12.2017).
ש ו פ ט ת