פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
9602/02
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשת:
קוטלר עדיקא - חברה לבניה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב אילוז ו-70 אח'
2. מישל זרוק
3. אליאס סלבי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
23.10.2002 (ת.א. 1189/95) שניתנה על ידי כבוד השופט עזרא קמא
בשם המבקשת: עו"ד נ'
במברגר
החלטה
במסגרת תובענה שהגישו המשיבים, כנגד המבקשת, בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירותיהם, מונה בהסכמת הצדדים מהנדס מומחה מטעם בית המשפט. חלפו שנתיים, והמומחה הגיש את חוות-דעתו. לאחר מכן השיב המומחה לשאלות הבהרה ונחקר על חוות-דעתו – וכך חלפו כשנתיים נוספות. המבקשת ביקשה לפסול את חוות-הדעת, בנימוקים שונים ובהם: המומחה ערך את חוות-הדעת בסיוע בנו – מהנדס אף-הוא; המומחה לא ביקר בכל הדירות שהועמדו לבדיקתו; חוות-הדעת אינה מתייחסת לכל דירה בנפרד, ואין בנמצא רישומים בדבר הליקויים בכל דירה; קיימים טעויות ואי-דיוקים רבים בחוות-הדעת, שלא ניתן לתקנם; המומחה חרג מסמכותו וחרג מן הדין.
בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא ע' קמא) דן, בהחלטה מפורטת, בכל טענותיה של המבקשת, ומצא כי אין ענייננו בא בגדר אותם מקרים נדירים בהם יפסול בית-משפט חוות-דעת של מומחה מטעמו. בית המשפט מצא כי הטעויות והפגמים שנתגלו בחוות-הדעת אינם מגיעים לכדי עילת פסילה. הסתייעותו של המומחה בבנו – כך נקבע – אין בה פגם. אשר לשיטת הביקורים של המומחה בדירות, ולעובדה כי לא נשמרו רישומים שערך המומחה בעת הביקור בדירות – בית המשפט סבר כי אין באלה כדי לפסול את חוות-הדעת. אף הטעויות שנתגלו בחוות-הדעת אינם מצדיקים, לדעת בית המשפט, חזרה לנקודת ההתחלה תוך "עיוות דין משווע כלפי התובעים". הטענות בעניין זה, ובעניין הסמכות – כך נקבע – ניתנים לטיפול וליישוב במסגרת טענות הצדדים ופסק-הדין.
בבקשתה שבה המבקשת על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט קמא. ואולם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט בעניין זה, הנוגע לניהול ההליך שבפניו. המומחה הגיש את חוות-דעתו, השיב לשאלות הבהרה, ונחקר ארוכות. המומחה הודה בטעויות מסוימות שנפלו בחוות-דעתו. בית המשפט קבע כי הטעויות או הפגמים שנפלו בחוות-הדעת אינם מצריכים את פסילתה – חלק מן הטעויות ניתנות ליישוב, ואילו אותם חלקים בחוות-הדעת שאינם עולים בקנה אחד עם העדויות ועם המציאות – יבוטלו. מכל מקום, לנוכח השתלשלות העניינים בתיק עד כה, והעובדה כי בימים אלה מוגשים סיכומי הצדדים, מקובלת עלי טענת המשיבים כי אין זה ראוי להכריע עתה בטענות המערערת, השמורות לה – במידת הצורך – במסגרת ערעור על פסק-הדין.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד בשבט תשס"ג
(27.1.2003).
ש ו פ ט